סכסוך עבודה
סכסוך עבודה הוא כלי במסגרת משפט העבודה הנתון בידי עובדים שכירים מאורגנים לניהול מאבק על תנאי העבודה מול מעסיקם. סכסוך עבודה יכול לחול בין מעסיק לכלל עובדיו או לחלק מהם, בין מעסיק לארגון עובדים או בין ארגון מעבידים לארגון עובדים, אולם סכסוך בין עובד יחיד לבין מעסיקו אינו נחשב כסכסוך עבודה.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי דיני העבודה חובה על ארגון עובדים להכריז על סכסוך עבודה בטרם נקיטת צעדים ארגוניים או שביתה. על סכסוך העבודה יש להודיע לממונה הראשי על יחסי העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וכן לצד השני לסכסוך. לאחר ההכרזה על סכסוך העבודה חלים על הצדדים 15 ימי צינון בטרם יוכלו העובדים לפתוח בצעדים ארגוניים או שביתה חוקית. תקופה זו מיועדת לניסיון לגשר על המחלוקות בדרך של משא ומתן במטרה למנוע את הצורך בנקיטת צעדים ארגוניים. לעיתים אף פועל הממונה על יחסי העבודה במהלך תקופה זו לנסות ולתווך בין הצדדים במטרה לייתר את השימוש בצעדים ארגוניים.
סכסוך עבודה יכול להיות מוכרז סביב ארבעה נושאים:
- כריתת, חידוש או ביטול הסכם קיבוצי
- קביעת תנאי עבודה
- קבלה או אי קבלה של אדם לעבודה או סיום עבודתו
- קביעת זכויות או חובות הנובעות מיחסי העבודה.
במקומות עבודה בהם ארגון עובדים יציג, הכרזת סכסוך העבודה היא בסמכותו של ארגון העובדים המייצג את רוב העובדים להם נוגע הסכסוך, אולם במקום עבודה שבו אין ארגון עובדים יציג רשאית להכריז נציגות עובדים שנבחרה על ידי רוב העובדים הנוגעים לעניין על סכסוך עבודה. מעסיקים שכנגדם חל סכסוך עבודה רשאים להיות מיוצגים על ידי ארגון המעסיקים בו הם חברים.
נכון ל-2019 החוק בישראל אינו תוחם בזמן את סכסוך העבודה, וכ-49% מסכסוכי העבודה בשירות המדינה נשארו פתוחים במשך יותר משנתיים.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק יישוב סכסוכי עבודה, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- חוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז-1957 באתר נבו
- סכסוך עבודה, באתר כל זכות
- דוח הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון 2019
