סמל צרפת
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| המחזיק בסמל | הרפובליקה הצרפתית |
| תאריך אימוץ |
1953  |
  | |
סמל הרפובליקה הצרפתית מוכר כסמלה הרשמי של צרפת מאז שנת 1953. ענפי הזית מסמלים שלום, ענפי האלון מסמלים תמידיות, ראשי התיבות "RF" הם קיצור של République Française (הרפובליקה הצרפתית, בצרפתית), והפסקס המשולב בענפי הבוקיצה מייצג צדק.
סמל צרפת מורכב מהרכיבים הבאים:
- מגן רחב ובו בצד אחד יש ראש אריה ובצד השני יש ראש עיט. מעל המגן נמצאת מונוגרמה של האותיות R ו-F המייצגת את המילים "הרפובליקה הצרפתית" (République Française).
- ענף עץ דפנה המסמל את ניצחון הרפובליקה.
- ענף עץ אלון המסמל תמידיות.
- פסקס המסמלים את כוחה של המדינה ואת זכותה לשפוט משפט צדק.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שלט אצולה | תיאור הסמל והשלט | תאריך בשימוש |
|---|---|---|
|
דגלים ושלטי אצולה המבוססים על נס זה היו בשימוש נרחב בימי ראשית ימי הביניים והשושלת הקרולינגית, והחלו להיכנס לשימוש על ידי קרל הגדול.
האוריפלאם (מלטינית Aura Flamma "הלהבה המוזהבת") היה נס הקרב של מלכי צרפת. במקור היה זה הנס הקדוש של בזיליקת סן-דני - מקום הקבורה של מלכי צרפת. |
האימפריה הפרנקית |
|
סמל צרפת העתיק, מגן בצבע כחול עליו מפוזרים באופן שווה פרחי אירוס בצבע זהב. | לפני 1376 |
|
בתקופת מלכותם של לואי העשירי, ז'אן הראשון, פיליפ החמישי, ושארל הרביעי, היו מלכי צרפת גם מלכי נווארה, ועל כן חולק המגן בין סמל צרפת לסמל נווארה. | 1305–1328 |
|
|
לאחר מותו של שארל הרביעי חזר לשימוש סמל צרפת העתיק | 1328–1376 |
|
בשנת 1375 החליט המלך שארל החמישי לשנות את סמלה של צרפת ולצמצם את מספר פרחי האירוס שעל המגן. במקום מספר בלתי מוגבל הוחלט לצמצם את מספר פרחי האירוס לשלושה, וזאת כדי לתת כבוד למושג השילוש הקדוש, שהוא חלק מרכזי מהאמונה הנוצרית. | 1376–1423 |
|
בשנת 1423 הוסיף המלך שארל השביעי לשלט האצולה תומכים בצורת מלאכים (רמז לגאולה השמיימית שהגיעה לצרפת בדמותה של ז'אן ד'ארק הקדושה, וכן כדי להראות על הקשר החזק שבין המלוכה הצרפתית לכנסייה הקתולית.[1]
ובשנת 1469 הוסיף המלך לואי האחד עשר את עיטור מסדר סן-מישל לשלט האצולה. |
1423–1515 |
|
בסוף ימי מלכותו של שארל השמיני שינה המלך את שלט האצולה שלו, והוא חילק אותו יחד עם סמל ממלכת ירושלים בחלוקה לרבעים. שינוי זה בא בעקבות מסעות המלחמה שערך שארל השמיני לכיבוש ממלכת נאפולי, וכדי להראות על כך שהוא היורש החוקי לכתר של ממלכה זו, הוא הוסיף את סמל ממלכת ירושלים כדי להצביע על כך שהוא קרוב משפחה של שארל הרביעי, דוכס אנז'ו, ודוכס קלבריה שהיה בעצמו טוען לכתר נאפולי וכתר ירושלים. [2] לאחר מותו של שארל השמיני חזר לשימוש שלט האצולה הקודם.  |
1495-1498 |
|
בשנת 1515, כאשר עלה פרנסואה הראשון, מלך צרפת לכס המלוכה, הוא החליט להחליף את הכתר שעל שלט האצולה ולשנותו לכתר סגור.
עד אז, ולמעט מקרים בודדים כמו הונגריה, רק המדינות המוגדרות קיסרויות (כמו האימפריה הביזנטית, והאימפריה הרומית הקדושה), היו היחידות אשר השתמשו בכתרים סגורים. בשנת 1494 קנה שארל השמיני מאנדריאס פלאיולוגוס (קרוב משפחה של הקיסר הביזנטי האחרון קונסטנטינוס האחד עשר) את זכויות הירושה לתואר קיסר האימפריה הביזנטית אשר נכחדה כבר בשנת 1453. קנייה זו הכשירה את השימוש החוקי בכתר סגור, שכאמור, עד אז היה בשימושם הבלעדי רק של קיסרויות. הסיבה לקנייה זו, הייתה רצונם של מלכי צרפת להראות את עצמאותה של צרפת ואת כוונתה של צרפת לפתח כוח אימפריאלי שיתחרה בקיסרויות הקיימות עד כה. בשנת 1578 ייסד אנרי השלישי, מלך צרפת את עיטור מסדר רוח הקודש, והוא הוסיף אותו לשלט האצולה. |
1515–1589 |
|
עם עלייתו של אנרי הרביעי לבית בורבון לכס המלוכה, הוחלט להעמיד לצד סמל צרפת את סמל נווארה, וזאת לאור העובדה, כי אנרי היה מלך נווארה לפני הכתרתו כמלך צרפת. העמדת שני המגינים, זה לצד זה, סימלה את איחודן של ממלכת נווארה עם ממלכת צרפת: בראשית כאיחוד פרסונלי בין שתי הממלכות, ולאחר שנת 1620, כאיחוד מלא.
לשלט האצולה נוספו גם קסדה, מעטה, והסלוגן "Montjoie Saint Denis!" אשר סימלו את מעמדו של המלך כמושל בחסד האל, כריבון העליון של המדינה, וכשליט אבסולוטי בה, וכך היו כל מלכי צרפת לבית בורבון. |
1589-1792 |
|
עם פרוץ המהפכה הצרפתית שונה תוארו הרשמי של מלך צרפת מ"מלך צרפת ונווארה" ל-"מלך הצרפתים". על כן שונה גם סמל צרפת מהסמל הקודם, אל הסמל החדש ששילב בתוכו גם את ערכי המהפכה וביניהם ובייחוד את הרמז להצהרת זכויות האדם והאזרח. כך, הוסף הכיתוב "החוק והמלך" כאשר החוק בא לפני המלך כדי להדגיש את הצד החוקתי של המהפכה. בנוסף שולבו בסמל גם צבעי הטריקולור כדי להדגיש את האופי החוקתי החדש של צרפת. |
1790-1792 |
|
בלתי רשמי לאחר הפלת המלוכה בזמן המהפכה הצרפתית, הוקמה הרפובליקה הצרפתית הראשונה. סמלה המשוער והבלתי רשמי היה מורכב מהרכיבים הבאים: מצנפת פריגית, הפסקס, וענפי הבוקיצה. |
1792-1799 |
|
בלתי רשמי לאחר הפיכת 18 בברימר והקמת הקונסוליה, הפך נפוליאון בונפרטה לשליטה של צרפת. כדי להראות על שינוי זה, החלה הרפובליקה להשתמש בסמלו של נפוליאון שהיה מורכב מנשר קיסרי האוחז בברק, ומתחתיו שני ענפי דפנה ובמרכזם האות N. |
1799–1804 |
|
בשנת 1804 הוקמה הקיסרות הראשונה ועימה אומץ שלט אצולה חדש. שלט מבוסס על מרכיבים מסמל הקונסוליה שבה השתמש נפוליאון עד להכתרתו כקיסר. שלט אצולה זה מורכב ממגן ועליו מוטען הנשר הקיסרי, מסביבו יש את עיטור אות לגיון הכבוד. מאחורי המגן נמצאים בהצלבה שני שרביטים, מעל המגן יש קסדה, ומעליה יש את הכתר הקיסרי. מסביב לכל יש את המעטה המעוטר בסמל הדבורה, אשר מקורו בסמל השושלת המרובינגית כפי שזה מופיע על קברו של המלך כילדריק הראשון. |
1804–1814 |
|
עם נפילת הקיסרות הראשונה ב-1814, והקמתה מחדש של ממלכת צרפת בתקופת הרסטורציה, הוחזר לשימוש שלט האצולה של צרפת מלפני המהפיכה המבוסס על פרח האירוס, אך הפעם היה זה סמל מופשט יותר, הוא לא כלל את התומכים בצורת מלאכים, והקסדה. וגם המעטה שונה לדגם פשוט יותר. | 1814–1830 |
|
לאחר מהפכת יולי נעשה שימוש בתחילה בשלט האצולה של בית אורליאן, בתוספת של דגלי הטריקולור לצד המגן, אות לגיון הכבוד, ודגל מלכותי סגור, שבניגוד לדגל המלכותי המסורתי היה בצבע אדום ולא כחול. שלט אצולה זה היה בשימוש רק בשנה הראשונה שלאחר מהפיכת יולי. | 1830–1831 |
|
לאחר אשרור הצ'ארטר של 1830 כחוקתה של המונרכיה של יולי, הוחלף המגן מזה של בית אורליאן למגן ובו מתואר הצ'ארטר של 1830 כמעין "לוחות הברית" מודרניות. | 1831–1848 |
|
לאחר הפלת המונרכיה של יולי והקמת הרפובליקה השנייה, הוחלט לאמץ את החותם הגדול של הרפובליקה כסמל המדינה. החותם מראה את אלת החירות המתוארת כיונו מהמיתולוגיה הרומית, לרגליה נמצאת מחרשה, היא מחזיקה בידה פסקס, והיא רוכנת על גבי ידית היגוי של סירה. על גבי ידית ההיגוי חרוט ציור של תרנגול, וליד ידית ההיגוי ישנו כד ועליו האותיות S.U. לציון המילים הצרפתיות "Suffrage Universel" (=מצרפתית: זכות הצבעה כללית). מעל לכול חרוטים המילים: "RÉPUBLIQUE FRANÇAISE, DÉMOCRATIQUE, UNE ET INDIVISIBLE" (הרפובליקה הצרפתית, דמוקרטית, ובלתי ניתנת לחלוקה). בתחתית החותם רשום "24 FEV.1848" לציון יום קבלת החותם - ה-24 בפברואר 1848. |
1848–1852 |
|
עם הקמתה של הקיסרות השנייה, הוחזר לשימוש סמל הקיסרות בשינוי אחד קטן, ללא הקסדה. | 1852–1870 |
| בלתי רשמי עם הקמתה של הרפובליקה השלישית, הוחלט לאמץ בצורה בלתי רשמית סמל מדינה הכולל את הרכיבים הבאים: פסקס ועליו קשור סרט לבן עם הסלוגן HONNEUR & PATRIE (= כבוד ומולדת), מתחתיו, שני דגלי טריקולור הנמצאים בהצלב, ומעליהם מונוגרמה המורכבת מהאותיות R ו-F, ומסביבם אות לגיון הכבוד. מתחת לכל נמצאים שני ענפי בוקיצה. |
1898–1953 | |
|
בלתי רשמי למשטר וישי מעולם לא אימץ סמל מדינה רשמי וקבוע, אך עם זאת בשל הזיהוי המלא בין משטר וישי ובין ראש המדינה, המרשל פטן, נעשה על ידי רשויות המדינה שימוש רב בסמלו האישי של המרשל. סמל זה כלל גרזן דו-ראשי הצבוע בצבעי הטריקולור, המוטען על שרביט המרשל ובתחתית סרט לבן ועליו המוטו של משטר וישי: Travail, Famille, Patrie (= עבודה, משפחה, מולדת).[3] |
1940–1944 |
|
בלתי רשמי לאחר מלחמת העולם השנייה, החלה צרפת להשתמש בגרסה יותר פשוטה של סמל הרפובליקה, ועל כן עוצב הסמל מחדש. |
1953-1995 |
|
|
בלתי רשמי סמל מדינה בלתי רשמי הנמצא בשימוש החל משנת 1912. הוכנס מחדש לשימוש על ידי הנשיא ז'אק שיראק בשנת 1995, ועדיין נמצא בשימוש.
|
1995–present |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The French Connection: The Church's "Eldest Daughter" and the Condemnation of Modernism.
- ^ Aubert de La Chesnaye-Desbois, Dictionnaire de la noblesse, contenant les généalogies, l'histoire & la chronologie des familles nobles de la France, Schlesinger frères, 1866
- ^ « Cachet de la sous-préfecture de Dinan, 6 décembre 1943, État français (Régime de Vichy) », Académie de Rennes.
| סמלי מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • ותיקן • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • סן מרינו • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קזחסטן • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | 
|
| שטחים תלויים | אבחזיה • אג'ריה • אולדרני • אולנד • איי פארו • גגאוזיה • גיברלטר • ג'רזי • גרנזי • דרום אוסטיה • האי מאן • הרם • טרנסניסטריה • סרק • צפון קפריסין | |
| אירופה • אפריקה • אסיה • אוקיאניה • אמריקה הדרומית • אמריקה הצפונית | ||