עבודת כפייה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
על פי הגדרת ארגון העבודה הבין-לאומי במונח עבודת כפייה נכללות כל העבודות המתבצעות כתכתיב בעקבות איום בסנקציה. לעיתים עבודת הכפייה קשה ומאומצת ומבוצעת בתנאים קשים על ידי עובדים, שאולצו לכך כצורה של מס (בעיקר בעת העתיקה) או באיומי אלימות, מאסר או אף מוות.
עבודת כפייה מתבצעת לעיתים בין כותלי כלא, או במחנה המיועד לכך ונקרא "מחנה עבודה".
עבודות כפייה בהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ע"פ המסופר בתנ"ך, בעת ששהו בני ישראל במצרים הם אולצו לבנות את הערים פיתום ורעמסס.
- השלטון הספרדי בדרום אמריקה כפה על הילידים עבודת כפייה (Repartimiento) בעיקר לעבודות לצורכי הציבור (דרכים גשרים וכו') אבל גם לצרכים פרטיים של מחזיקי זיכיון האנקומיינדה.
- האימפריה הרוסית הצארית הפעילה מערכת של מחנות עבודה בסיביר המרוחקת, שנקראו "קאטוֹרגה", כחלק מהענישה הפלילית הרגילה במדינה. התנאים במחנות אלו לא היו קלים, אך הם נחשבים למתונים לעומת המחנות הסובייטיים, שהוקמו מאוחר יותר.
- השלטון הסובייטי הרחיב את מערכת הקאטורגה תחת ארגון הגולאג. מחנות אלו נודעו בתנאי החיים הקשים באופן קיצוני שבהם. שיעור המוות הגיע עד ל-80% ומספר האסירים עמד על מיליונים. סטלין השתמש בהם כמקור לעבודה זולה, ובעקיפין - כמחנות השמדה.
- המפלגה הקומוניסטית של סין הפעילה מחנות עבודת כפייה רבים למתנגדיה הפוליטיים. מנהיגים רבים נידונו לשהות בהם ובהם דנג שיאופינג וליו שאוגי.
- גרמניה הנאצית הפעילה מערכת נרחבת של מחנות ריכוז ועבודה שסיפקו להם עבודת חינם בתקופת מלחמת העולם השנייה לתעשייה ולמשימות אחרות. קומפלקס מחנות מיטלבאו-דורה, למשל, היה אחראי לייצור הטיל V-2.
- עבודת כפייה של גרמנים בברית המועצות נחשבה על ידי ברית המועצות חלק מפיצויי המלחמה הגרמניים, על הנזקים שגרמה גרמניה הנאצית.
- שלטון הקמר רוז' בקמבודיה הפעיל מחנות לעבודת כפייה לאחר עלייתם לשלטון, ל"חינוך מחדש" של מי שהוגדרו כ"בורגנים".
עבודות כפייה במלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית
בעקבות כיבוש פולין החלה פעילות נאצית אנטי-יהודית אשר חלקה הוכתב מראש ב"איגרת הבזק" של ריינהרד היידריך.
עבודות הכפייה הוטלו על האוכלוסייה היהודית (בעיקר) וגם על האוכלוסייה הלא-יהודית בפולין והוטלו בעיקר על גברים. עיקר העבודה היה באזורי הכפרים ובערים המרכזיות. עובדי הכפייה עבדו בייבוש ביצות, סלילת כבישים, ייצור ציוד צבאי ומזון לחיילים, בניית מסילות ברזל וכל דבר שסייע למערך הלוחם הנאצי בתקופת המלחמה. מאוחר יותר עבודות הכפייה באו לידי ביטוי ב"פתרון הסופי" כאשר היהודים חפרו את בורות הירי שבהם היו עתידים להיקבר. היו יהודים אשר נכפו לעבוד ב"זונדרקומנדו" - אסירים שלקחו את גופות היהודים מתאי הגזים אל המשרפות - הקרמטוריום.
מרכזי עבודת הכפייה הגדולים באירופה הכבושה בידי הנאצים היו במחנות אושוויץ-בירקנאו, פלוסנבירג, גרוס-רוזן, מרבורג, נאצוויילר-שטרוטהוף ומאוטהאוזן. תפוקת עבודות הכפייה הגדולה ביותר הייתה בתשלובת מחנות הריכוז והעבודה שסביב מאוטהאוזן-גוזן שבאוסטריה.
העבודות הללו שוחקות ומתישות והובילו למותם של רבים מן העובדים. זה היה אמצעי נאצי יעיל ליישום האידאולוגיה תוך ביצוע עבודות המלחמה. עובדי הכפייה מתו כתוצאה מן "הברירה הטבעית", ומדי פעם מירי אקראי או ממכות בידי שומרים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עבודת כפייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
עבודת כפייה, דף שער בספרייה הלאומית
