פיזה
| |||
 | |||
| פיזה מהמגדל הנטוי | |||
| מדינה |
 איטליה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 טוסקנה | ||
| ראש העיר | מייקל קונטי | ||
| שפה רשמית |
איטלקית  | ||
| שטח | 185 קמ"ר | ||
| גובה | 4 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 88,737 (1 בינואר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 473 נפש לקמ"ר (2007) | ||
| קואורדינטות | 43°43′00″N 10°24′00″E / 43.716666666667°N 10.4°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.comune.pisa.it | |||
  | |||
פיזה (באיטלקית: Pisa) היא עיר באיטליה במחוז טוסקנה בת כ-87,500 תושבים, אשר שוכנת בשפך הנהר ארנו לים התיכון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| לוח תקופות היסטוריות של פיזה | ||
|---|---|---|
 |
הרפובליקה הרומית | 180 לפנה"ס - 27 לפנה"ס |
|
האימפריה הרומית | 27 לפנה"ס - 365 לספירה |
|
האימפריה הרומית המערבית | 395–476 |
 |
ממלכת אודואקר | 476–493 |
|
ממלכת האוסטרוגותים | 493–553 |
 |
האימפריה הרומית המזרחית | 553–603 |
 |
ממלכת הלומברדים | 603–773 |
 |
האימפריה הקרולינגית | 774–812 |
 |
מרקיזות טוסקנה | 812–1000 |
 |
רפובליקת פיזה (אנ') | 1000–1406 |
 |
רפובליקת פירנצה | 1406–1569 |
 |
הדוכסות הגדולה של טוסקנה | 1569–1801 |
 |
ממלכת אטרוריה | 1801–1807 |
 |
האימפריה הצרפתית הראשונה | 1807–1815 |
 |
הדוכסות הגדולה של טוסקנה | 1815–1859 |
 |
ממלכת סרדיניה (אנ') | 1859–1860 |
 |
ממלכת איטליה | 1861–1946 |
|
הרפובליקה האיטלקית | 1946–היום |
העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיזה העתיקה או PISAE, הייתה מיושבת על ידי האטרוסקים בטרם הרומאים הפכו אותה לנמל צבאי. היא הפכה להיות קולוניה רומאית בין השנים 180 לפנה"ס עד 313 לספירה. בשנת 1999 נערכו חפירות לתחנת רכבת חדשה סאן רוסורה (San Rossore), אזור שמורת טבע ואתר נופש בין פיזה לבין הים. בחפירות התגלו שרידים של אחת עשרה אוניות ותיארוכן נאמד בין 200 לפנה"ס עד 500 לספירה.
באוניות אחרות, נמצאה זכוכית וכן קרמיקה מהאיים האיבריים ומקורסיקה.[1] פיזה הרומאית ניצלה מחורבן האימפריה הודות לעורף החקלאי הנרחב שהיה לה בגבעות טוסקנה.
ימי הביניים והרנסאנס
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-11 הפכה להיות מרכז מסחרי. בעזרת ג'נובה היא נלחמה בערבים ובשנת 1016 יחד הם גרשו את הסרצנים מסרדיניה. לאחר מכן הטביעו את הצי המוסלמי בפלרמו. פיזה שגשגה, בעזרת האימפריה הרומית הקדושה, אבל בשנת 1284 הושמד ציה על ידי ג'נובה בקרב מלוריה. זמן קצר לאחר מכך, אנשי ג'נובה כבשו את נמל פיזה והרסו אותו. מאירוע זה העיר לא השתקמה ולא חזרה לגדולתה.
פיזה הייתה עיר-מדינה ומרכז מסחרי חשוב בימי הביניים, ואחת מהרפובליקות הימיות של איטליה (יחד עם ונציה, אמאלפי וג'נובה). לפיזה, כמו לשאר הרפובליקות האיטלקיות הימיות, היה רובע מיוחד בעכו הצלבנית. הרובע היה מוקף בחומה וכלל כנסייה ומעגן לספינות. כנסיית יוחנן הקדוש הנוכחית בעכו בנויה על חומת הים במערב הרובע הפיזאני הצלבני, ומכיוון שמגמת המבנה היא בציר צפון-דרום, בכיוון לירושלים, בשונה מהמקובל בכנסיות נוצריות, הועלתה ההשערה כי הכנסייה בנויה על בסיס בית כנסת מאותם הימים.[2]
רבי בנימין מטודלה כתב על העיר במאה ה-12: "עשרת אלפים מגדלים בתיהם", אינה מוקפת חומה, אין בה מלך ולא שר "כי אם שופטים שהם מקימים עליהם". הנמל רחוק מהים והספינות נכנסות לעיר דרך הנהר. (עד היום אחד הרחובות הראשיים נקרא BORGO STRETTO המזכיר את עברה של העיר. במהלך חפירות שהתבצעו במקום נמצאו ברחוב שרידים של מעגן האוניות).
פיזה התפרסמה בזכות האוניברסיטה העתיקה שלה (נוסדה ב-1343), אבל יותר בזכות המדען גלילאו גליליי שנולד בה בשנת 1564 (על שמו נקרא שדה התעופה של העיר). גליליאו, מגדולי המדענים בכל הדורות, ערך בין היתר ניסויים בנפילת חפצים בעלי מסה שונה, בניסיונו להפריך את התאוריה של אריסטו כי חפצים כבדים יותר נופלים מהר יותר מאשר חפצים קלים יותר. על פי הסיפור המקובל, ערך גלילאו את ניסוייו במגדל פיזה.
בכנסיית סן מרטין בעיר נשמרות שרידי בונה מפיזה, קדושה נוצרית שפעלה בעיר.
מגדל פיזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מגדל פיזה
האתר הבולט בפיזה, שממנו נובע עיקר המוניטין שלה, הוא מגדל הפעמונים הנטוי שלה הקרוי מגדל פיזה אשר הוחל לבנותו בשנת 1173. וכאשר הגיעו לבנית הקומה השלישית התברר כי הוא מתחיל לנטות לצידו. נעשו ניסיונות לייצב אותו במשך זמן הבניה, 200 שנה. בשנת 1992 הוחלט לאסור כניסה למגדל בשל החשש לקריסתו. בוצעו פעולות שיקום, אשר לדעת המומחים, נותנות למגדל אורך חיים של 300 שנה. בשנת 2002 הוא נפתח לקהל.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר פיזה נחרבה כמעט לחלוטין בשנת 1944. צבאות בעלות הברית אשר נחתו בדרום איטליה הגיעו עד הגדה הדרומית של נהר הארנו ומחצית העיר הייתה בידם. מסיבה כלשהי בעלות הברית לא המשיכו מיד בכיבוש הגדה הצפונית. במשך חודשים רבים בעלות הברית הפציצו את צפון העיר בעזרת תותחים ומטוסים. רק שני מקומות בפיזה לא הופצצו: הכיכר המרכזית (במטרה לשמור על המגדל) ובית החולים סנטה קיארה, ששימש מקלט לתושבי העיר שלא נטשו אותה ותנאי השהות בו היו קשים. לאחר המלחמה שוקמה העיר.
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1987 הכריז אונסק"ו על רחבת פיאצה דיי מיראקולי שבה ניצבים, בין היתר, מגדל פיזה, קתדרלת העיר, והבפטיסטריום (בית הטבילה). האתר והכיכר מתוירים מאוד, ובמרחק הליכה מהם הוכשר חניון אוטובוסים מיוחד, עבור התיירים הרבים.
יהדות פיזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – יהדות פיזה
יהדות פיזה (או פיסא לפי ההגייה המקומית) היא קהילה יהודית ותיקה באחת הערים החשובות באיטליה. הקהילה נוסדה במאה ה-12, ואולי עוד קודם לכן. יהודי פיזה היו מעורבים לאורך הדורות בחיי העיר ותרמו לה רבות. בית הקברות היהודי (באיטלקית cimitero ebraico), נמצא בקרבת הכניסה לפיאצה דיי מירקולי ולמגדל פיזה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פיזה- סיור וירטואלי בפיזה
- אתר המוקדש לשימור מורשת כיכר הדואומו,שבה נמצא מגדל פיזה (באנגלית)
- פיזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פיזה (איטליה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Andrew L. Slayman, A Cache of Vintage Ships יולי/אוגוסט 1999, (באנגלית)
- ^ וולטירא חיים ויטו, "אתרים היסטוריים יהודיים בפיסא וברבע הפיסאנים שבעכו", תורת חיים - ביטאון תורת חיים, גיליון 120; הפרנציסקנים מאמינים שכנסיית יוחנן הקדוש הקתולית שעל חומת הים של עכו הוקמה באתר כנסיית סן אנדראס הצלבנית; כנסיית אנדראס הקדוש הנוכחית נמצאת במקום אחר בעכו