צ'ן-נינג יאנג
 | |
| צילום מ-2005 | |
| לידה |
1 באוקטובר 1922 (בן 102) Hefei County, הרפובליקה הסינית  |
|---|---|
| ענף מדעי | פיזיקה |
| מקום מגורים | סין, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
אדוארד טלר |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
Bill Sutherland, Alexander Wu Chao |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Weng Fan (24 בדצמבר 2004–?) |
| תרומות עיקריות | |
| הפרת זוגיות, תאוריית יאנג-מילס, משוואת יאנג-בקסטר | |
  | |
צ'ן-נינג פרנקלין יאנג (בכתב סיני מסורתי: 楊振寧; בסינית מפושטת: 杨振宁; בפין-יין: Yáng Zhènníng; נולד ב-1 באוקטובר 1922)[1] הוא פיזיקאי אמריקאי, יליד סין, העוסק בפיזיקה סטטיסטית ובפיזיקת חלקיקים. ב-1957, קיבל יחד עם צונג-דאו לי פרס נובל לפיזיקה על עבודתם בנושא אי שימור הזוגיות של הכוח הגרעיני החלש.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאנג נולד באנחווי בסין, אביו, יאנג וו-צ'ין (楊武之) היה מתמטיקאי ואמו, לו מנג-הו (羅孟華) הייתה עקרת בית. למד ביסודי ובתיכון בבייג'ינג, ב-1937 משפחתו עברה לחפיי בעקבות מלחמת סין–יפן השנייה. ב-1938 עברו לקונמינג בירת מחוז יונאן, שם שכנה ה"אוניברסיטה הלאומית המאוחדת של דרום המערב", איחוד של מספר אוניברסיטאות שהתקיים בזמן המלחמה. באותה שנה הצטרף יאנג לאוניברסיטה זו. ב-1942 קיבל תואר ראשון, עבודת התזה שלו לתואר הראשון הייתה על יישום של תורת החבורות עבור ספקטרום פליטה. ב-1944 קיבל תואר שני ובעקבותיו אושר לו מימון לימודים בארצות הברית, מקרן שהקדישה חלק מהכספים הסיניים שקיבלה בעקבות מרד הבוקסרים לתמיכה בסטודנטים סיניים. החל מ-1946 למד באוניברסיטת שיקגו, בין השאר אצל אדוארד טלר, וב-1948 קיבל תואר דוקטור. שימש כשנה עוזר מחקר של זוכה פרס נובל אנריקו פרמי. ב-1949 עבר למכון למחקר מתקדם והחל תקופה פורה של שיתוף פעולה עם צונג-דאו לי. ב-1966 עבר לאוניברסיטת סטוני ברוק וכיהן כראש המכון לפיזיקה תאורטית שכיום נקרא על שמו. בשנת 1999, בגיל 77, פרש מהאוניברסיטה.
נבחר כחבר ל: החברה הפיזיקלית האמריקאית, האקדמיה הסינית למדעים, אקדמיה סיניקה, האקדמיה הרוסית למדעים, החברה המלכותית ועוד. קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרינסטון (1958), אוניברסיטת מוסקבה (1992), האוניברסיטה הסינית של הונג קונג (1997) ועוד.
יאנג ביקר בסין ב-1971, בפעם הראשונה לאחר התקררות יחסי ארצות הברית-סין, בעקבות הביקור עשה מאמצים רבים לעזור לקהילת הפיזיקה הסינית לשקם את המחקר לאחר ההרס שנגרם במהלך מהפכת התרבות בסין. לאחר פרישתו מאוניברסית סטוני ברוק חזר לסין ומשמש שם כנשיא כבוד של אוניברסיטת צינחוה וכפרופסור במרכז למחקר מתקדם שם.
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא לצ'י-לי טו ב-1950 וממנה יש לו שני בנים ובת. טו נפטרה ב-2003. בסוף 2004, בהיותו בן 82, נישא לוונג פן, שהייתה בת 28 באותה עת.[2] יאנג מזדהה כאגנוסטי.[3]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס נובל לפיזיקה (1957)
- פרס רמפורד (1980)
- המדליה הלאומית למדעים (1986)
- מדליה והרצאת זיכרון על שם אוקסר קליין (1988)
- מדליית בנג'מין פרנקלין (1993)
- פרס באוור (1994)
- מדליית אלברט איינשטיין (1995)
- פרס ניקולאי בוגוליובוב (1996)
- פרס לאנס אונסגר (1999)
- הפרס הבינלאומי על שם המלך פייסל (2001)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צ'ן-נינג יאנג, באתר פרס נובל (באנגלית)
- צ'ן-נינג יאנג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- צ'ן-נינג יאנג, באתר גוגל סקולר
- צ'ן-נינג יאנג, באתר Semantic Scholar
- פרופסור עדי ארמוני, העולם שבתוך המראה, באתר מדע גדול, בקטנה, 22 בנובמבר 2017
- צ'ן-נינג יאנג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בינג אנג לי, יופן דנג, ביוגרפיה של יאנג, הסבר של בלבול תאריכי הלידה
- ^ Chen Ning Yang, 82, to marry a 28-year-old woman
- ^ ציטוט מתוך הספר The Outline of Parapsychology:
"When a reporter asked him: “Do you believe there is a Creator who creates all in the universe?" Professor Chen Ning Yang (1922- ), a Chinese Nobel Prize winner in physics in 1957, answered: “I think it is hard for me to directly say 'yes' or 'no'. I can only say that when we more and more understand the wonderful structures in the nature, no matter whether we directly or indirectly ask the question, there does exist the question you ask: is there someone or God who takes charge of all? I think it is a question that will never be finally answered. (The reporter asked: 'Is it because what man knows is too limited?') On one hand, yes; on the other hand, we can have a feeling that the universe will not be created so wonderful without an ultimate goal.”
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) | |
- אישים שהגיעו לגיל מאה
- פיזיקאים שעל שמם כוכב לכת מינורי
- זוכי פרס נובל לפיזיקה
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- חברי האקדמיה הרוסית למדעים
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרינסטון
- זוכי פרס נובל סינים
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת שיקגו
- סגל המכון למחקר מתקדם
- אגנוסטים
- זוכי מדליית אלברט איינשטיין
- מהגרים מסין לארצות הברית
- אמריקאים שהגיעו לגיל מאה
- אמריקאים שנולדו ב-1922