לדלג לתוכן

רון א. קליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רון קליין
Ron Klain
הדיוקן הרשמי של קליין בממשל ביידן, 2022
הדיוקן הרשמי של קליין בממשל ביידן, 2022
הדיוקן הרשמי של קליין בממשל ביידן, 2022
לידה 8 באוגוסט 1961 (בן 63)
אינדיאנפוליס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ג'ורג'טאון
אוניברסיטת הארוורד
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג Monica Medina עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש סגל הבית הלבן ה־30
20 בינואר 20217 בפברואר 2023
(שנתיים)
תחת נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן
ראש הסגל של סגן נשיא ארצות הברית
20 בינואר 200914 בינואר 2011
(שנתיים)
תחת סגן הנשיא ג'ו ביידן
→ דייוויד אדינגטון
ברוס ריד ←
1 בנובמבר 19953 באוגוסט 1999
(3 שנים)
תחת סגן הנשיא אל גור
→ ג'ק קווין
צ'ארלס ברסון ←
פרסים והוקרה
טיים 100 (2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונלד אלן קלייןאנגלית: Ronald Alan Klain; נולד ב-8 באוגוסט 1961) הוא יועץ פוליטי ועורך דין אמריקאי, ששימש כראש סגל הבית הלבן מתחילת כהונתו של ג'ו ביידן כנשיא ארצות הברית עד פברואר 2023.

קליין הוא חבר המפלגה הדמוקרטית. הוא שימש כראש סגל לשני סגני נשיא ארצות הברית: אל גור (1995–1999) וג'ו ביידן (2009–2011). לאחר שדווחו מקרי נגיף האבולה בארצות הברית, הוא מונה על ידי ברק אובמה לכהן כמתאם התגובה לאבולה בבית הלבן בסוף 2014 וכיהן בתפקיד מתחילת 2015.[1]

קליין שימש כיועץ בכיר לקמפיין הנשיאות של ביידן בשנת 2000,[2][3] והוא מייעץ לביידן גם בקמפיין לקראת הבחירות ב-2024.[4]

חיים מוקדמים וחינוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין נולד באינדיאנפוליס, אינדיאנה, לסטנלי קליין, קבלן בניין, ולסראן וורנר (לבית הורביץ), סוכנת נסיעות.[5][6][7] משפחתו יהודית. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון צפון סנטרל בשנת 1979 והיה בקבוצת משחקי המוח של בית הספר שסיימה כסגנית אלופת העונה. הוא קיבל תואר ראשון באמנויות בהצטיינות מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בשנת 1983. בשנת 1987 קיבל את תואר דוקטור למשפטים (JD) בהצטיינות מבית הספר למשפטים בהרווארד.[8]

פקיד המשפט וגבעת הקפיטול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין היה עוזר משפטי של שופט בית המשפט העליון ביירון ווייט בשנים 1987–1988.[9] בין השנים 1989–1992 שימש כיועץ ראשי של ועדת המשפט של הסנאט של ארצות הברית.[10] במסגרת תפקיד זה, הוא פיקח על עבודת הצוות המשפטי של הוועדה בנושאים של משפט חוקתי, משפט פלילי, דיני מונופולים ומועמדות שופטים לבתי המשפט הפדרליים. ג'ו ביידן היה ראש הוועדה, שעבודתה זכתה לסיקור נרחב כשנערך השימוע לקראת אישור מינויו של קלארנס תומאס לשופט בית המשפט העליון בשנת 1991.

ממשל קלינטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין הצטרף לקמפיין קלינטון-גור בשנת 1992 והיה מעורב בשני הקמפיינים לנשיאות של ביל קלינטון.[10] הוא פיקח על המועמדות לשיפוט של קלינטון. בבית הלבן היה קליין יועץ עמית לנשיא, ניהל את מאמצי הבחירה השיפוטית והוביל את הצוות שזכה לאישורה של שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג. בשנת 1994 הוא הפך לראש סגל ויועץ לתובעת הכללית ג'אנט רינו וב־1995, מונה לראש הסגל של סגן נשיא ארצות הברית של אל גור.[11]

קמפיין גור, 1999–2000

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתו של קליין כראש הסגל של גור, הוא נתפס כנאמן מדי לקלינטון על ידי כמה מיועציו הוותיקים של גור ובשנת 1999 פרץ סכסוכים בין נאמני קלינטון וגור. קליין הודח על ידי יו"ר הקמפיין של גור, טוני קואלו באוגוסט 1999. באוקטובר 1999 הצטרף למשרד וושינגטון די. סי. של משרד עורכי הדין O'Melveny & Myers.[12] בשנת 2000 חזר קליין לקמפיין גור, שמינה אותו ליועץ הכללי של ועדת הספירה של גור.[1]

קליין נרשם כלוביסט של פאני מיי עד 2005.[13]

במהלך מסע הבחירות לנשיאות 2004, קליין עבד כיועץ של וסלי קלארק. במהלך הבחירות, קליין היה מעורב מאוד מאחורי הקלעים בקמפיין של ג'ון קרי.[14]

קליין שימש כיועץ לא רשמי של אוון ביי, ממדינת הבית של קליין, אינדיאנה. בשנת 2005 עזב קליין את השותפות שלו ב-O'Melveny & Myers כדי להיות סגן נשיא בכיר והיועץ הכללי של Revolution, חברת הון סיכון טכנולוגית שהושקה על ידי מייסד AOL, סטיב קייס.[1] בזמן מינויו באוקטובר 2014 לרכז תגובת אבולה, הוא היה היועץ הכללי בחברת Revolution ונשיא חברת Case Holdings.[15]

ממשל אובמה, 2008–2015

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־12 בנובמבר 2008 הודיע "רול קול" כי קליין נבחר לכהן כראש הסגל של סגן הנשיא ג'ו ביידן, אותו תפקיד בו שימש עבור גור.[16]

קליין עבד עם ביידן, לאחר ששימש כיועץ לוועדת המשפט של הסנאט של ארצות הברית, כאשר ביידן עמד בראש אותה ועדה וסייע לצוות כתיבת הנאום של ביידן במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב־1988.[17]

קליין מתדרך את הנשיא אובמה בתפקידו כרכז לתגובה לאבולה

קליין הוזכר כמחליף אפשרי לראש סגל הבית הלבן, רם עמנואל,[18] אך בחר לעזוב את הבית הלבן לתפקיד במגזר הפרטי בינואר 2011.[16]

ב[19]-17 באוקטובר 2014 מונה קליין ל"מרכז התגובה לאבולה" המכונה לעיתים "צאר האבולה"[20][21] מינויו ספג ביקורת מכיוון שלקליין, על פי כתבת ג'ולי הירשפלד דייוויס מ"הניו יורק טיימס", לא היה "שום תיעוד או מומחיות באבולה ספציפית או בבריאות הציבור בכלל". כהונתו כרכז תגובת אבולה הסתיימה בפברואר 2015.

מאז שעזב את ממשל אובמה, עבד קליין כיועץ חיצוני של קרן סקול לאיומים עולמיים[22] והוא סגן נשיא בכיר ויועץ משפטי בחברת ההשקעות Revolution.[23][24]

ממשל ביידן, 2021–2023

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בנובמבר 2020 הוכרז ב"ניו יורק טיימס" וב"וושינגטון פוסט" כי הנשיא הנבחר ג'ו ביידן בחר בקליין להיות ראש סגל הבית הלבן[25][26][27] וג'ן אומלי דילון תהיה סגניתו. הוא סיים את כהונתו בתפקיד ב-7 בפברואר 2023, והוחלף על ידי ג'ף זיינטס.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין נשוי למוניקה מדינה, עורכת דין ופעילה סביבתית ששימשה כסגנית ראש תת-סמנכ"ל המסחר באוקיינוסים ואטמוספירה וכיום נמצאת בקרן משפחת וולטון. יש להם שלושה ילדים.[28][29]

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין גולם על ידי קווין ספייסי בסרט "Recount" מבית HBO המתאר את סערת הבחירות לנשיאות בשנת 2000.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 School, Harvard Law. "Ron Klain | Harvard Law School" (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-9 בינואר 2019. נבדק ב-2019-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Biden for President: More Senior Advisors". Democracy in Action. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Parnes, Amie (27 בספטמבר 2020). "Meet Joe Biden's chief debate guru". The Hill. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Katie Rogers and Michael D. Shear, "The Insiders: The 3 Men at the Core of Biden’s Brain Trust, The New York Times, June 22, 2024
  5. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-9 בנובמבר 2020. נבדק ב-12 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה); (עזרה)
  6. ^ "Student Honors". Indiana Jewish Post. Indianapolis, Indiana. 18 ביוני 1976. p. 15. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Kornbluh, Jacob (11 בנובמבר 2020). "Klain tapped as Biden's incoming White House chief of staff". Jewish Insider. נבדק ב-12 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Ron Klain". GU Politics (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2016. נבדק ב-2019-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Ron Klain". Georgetown Institute of Politics and Public Service McCourt School of Public Policy. אורכב מ-המקור ב-16 באוגוסט 2016. נבדק ב-3 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 "Ron Klain". Washington Post Politics. אורכב מ-המקור ב-8 בינואר 2019. נבדק ב-2019-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Miller, Zeke J.; Rothman, Lily (5 בדצמבר 2014). "What Happened to the 'Future Leaders' of the 1990s?". Time Magazine. אורכב מ-המקור ב-31 במרץ 2020. נבדק ב-2 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Ronald A. Klain | Administrative Conference of the United States". www.acus.gov. אורכב מ-המקור ב-8 בינואר 2019. נבדק ב-2019-01-08. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Mosk, Matthew (15 בנובמבר 2008). "Some Former Lobbyists Have Key Roles in Obama Transition". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-29 באוקטובר 2010. נבדק ב-22 במאי 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ Martin Kasendorf and Richard Benedetto (27 בספטמבר 2004). "Kerry, Bush Curtail Schedules as They Prepare for Duel". USA Today. נבדק ב-11 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ Allen, Mike (21 באוקטובר 2014). "Sources: Klain may succeed Podesta". Politico. אורכב מ-המקור ב-1 במרץ 2020. נבדק ב-1 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 Cooper, Helene C. (4 בינואר 2011). "Ron Klain Leaving Vice President's Staff". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-5 בינואר 2011. נבדק ב-5 בינואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Cramer, Richard Ben (1992). What It Takes: The Way to the White House. Vintage Books. ISBN 0-679-74649-8. p. 482.
  18. ^ Henry, Ed (8 בספטמבר 2010). "Who might replace Rahm Emanuel?". CNN. אורכב מ-המקור ב-10 בספטמבר 2010. נבדק ב-9 בספטמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Madhani, Aamer (3 באוקטובר 2011). "E-mails show White House worried about Solyndra deal". USA Today. אורכב מ-המקור ב-7 בינואר 2012. נבדק ב-28 בספטמבר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ נטע בר, "מר אבולה" יסייע במאבק בקורונה בארה"ב? זהו ראש הסגל היהודי החדש של ביידן, באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2020
  21. ^ Davis, Julie Hirschfeld; Shear, Michael D. (17 באוקטובר 2014). "Ron Klain, Chief of Staff to 2 Vice Presidents, Is Named Ebola Czar". New York Times. אורכב מ-המקור ב-17 באוקטובר 2014. נבדק ב-17 באוקטובר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Klain, Ron (2 באוגוסט 2016). "The Growing Zika Threat–and Congress's Inaction". WSJ. אורכב מ-המקור ב-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-3 באוגוסט 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Team Member: Ron Klain". Revolution. אורכב מ-המקור ב-27 בפברואר 2020. נבדק ב-27 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Ronald Klain". The Atlantic. אורכב מ-המקור ב-27 בפברואר 2020. נבדק ב-27 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Shear, Michael D.; Glueck, Katie; Haberman, Maggie; Kaplan, Thomas (12 בנובמבר 2020). "Biden to Name Ron Klain as White House Chief of Staff". The New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ Barrabi, Thomas (2020-11-11). "Biden selects Ronald Klain as White House chief of staff". Fox News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-11-12.
  27. ^ מערכת ישראל היום, הנשיא הנבחר ג'ו ביידן בחר ברון קליין לתפקיד ראש סגל הבית הלבן, באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2020
  28. ^ "The New Team - Politics - The New York Times". www.nytimes.com. נבדק ב-2020-11-12.
  29. ^ עץ אשוח וברכות מאילהאן עומאר: מי אתה, ראש הסגל החדש של ביידן?, באתר ערוץ 20

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רון א. קליין בוויקישיתוף
pFad - Phonifier reborn

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.

Note: This service is not intended for secure transactions such as banking, social media, email, or purchasing. Use at your own risk. We assume no liability whatsoever for broken pages.


Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy