הר עיבל
 | |
| פסגת הר עיבל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 940 מטר |
| מיקום | מרכז השומרון |
| מסלול ההעפלה הקל | כביש |
| קואורדינטות | 32°14′02″N 35°16′24″E / 32.234003°N 35.273323°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   הר עיבל | |
הר עיבל (בערבית: جبل عيبال, וגם جبل إسلامية – ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي – ג'בל א־שמאלי, ההר הצפוני; בעברית מכונה גם הר הקללה או הר הברית) הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם שפסגתו בגובה 940 מטר מעל פני הים. הר זה הוא הגבוה בהרי מרכז וצפון השומרון.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מההר יש שליטה מלאה על העיר שכם. על פסגת ההר מתקן צבאי. פסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית (שטח B). הדרך להר יוצאת מההתנחלות שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר מזבח הר עיבל נמצא ליד שטח שבשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית (שטח A). עם זאת מתקיימים בהר ובאתר הארכאולוגי ביקורים, המתואמים עם כוחות הביטחון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת תקופת המנדט הבריטי, בשנות ה־20, עם התפתחות העיר שכם החלו עשירי העיר לבנות בתים על צלע הר עיבל, נוצרה בה שכונה חדשה וממשלת המנדט סללה כביש ממרכז שכם אל השכונה החדשה באורך 3 קילומטר[1][2]. עם זאת ההר עדיין היה מכוסה ברובו בחורש ים-תיכוני[3], שכלל כמות גדולה של שיחי צבר מצוי[4].
בתחילת המרד הערבי הגדול, בקיץ 1936, הקים הצבא הבריטי מחנה צבאי בעמק למרגלות ההר[5]. המחנה הותקף כמה פעמים ביריות מכנופיות שתפסו עמדות בהר[6]. בשנת 1938 בנתה ממשלת המנדט מבנה בית משפט בשכונה שלמרגלות ההר[7].
בתקופת השלטון הירדני המשיכה שכם להתפתח צפונה, לעבר הר עיבל, והשכונה במקום הפכה לאזור המגורים העיקרי של בני המעמד הבינוני והגבוה בעיר[8].
בשנת 1982 הציגה תנועת גוש אמונים תוכנית, שלא יצאה לפועל, להקמת התנחלות או גוש התנחלויות, שקיבל את השם "גוש תרצה", על שטח של כ-1,000 דונם במורדות הצפוניים של הר עיבל. זאת במסגרת תוכנית גדולה יותר להקיף את העיר שכם בהתיישבות יהודית, שכללה גם הקמת עיר חדשה מדרום לשכם בשם "קריית־שכם" או "שכם עילית" (סביב היאחזות נח"ל הר ברכה)[9].
בפברואר 1988, בתחילת האינתיפאדה הראשונה, צולמו בהר עיבל ארבעה חיילי צה"ל, על ידי צוות חדשות של רשת CBS, מתעללים קשות בשני ערבים תושבי שכם[10]. התקרית עוררה סערה תקשורתית[11], הם העמדו לדין ונידונו לחצי שנה מאסר על תנאי[12].
ב־1 במרץ 1998 (ג' באדר ה'תשנ"ח) התרסק מטוס חיל האוויר מסוג בז (F-15 איגל) בהר עיבל. היה זה ביום שבו כיסה ערפל כבד את פסגת ההר. כתוצאה מכך, אחת מכנפי המטוס פגעה באנטנה של הבסיס הצבאי בהר[13]. בתאונה נספו שני טייסים: רס"ן אורי קולטון וסרן אורי מנור. במקום נפילתם של אורי קולטון ואורי מנור, מוצבת האנדרטה "דרך אור" שנבנתה לזכרם על ידי מתיישבי שבי שומרון.[דרוש מקור]
ב־19 באוקטובר 2000 (כ' בתשרי ה'תשס"א), שבוע אחרי נסיגת צה"ל מקבר יוסף בתחילת האינתיפאדה השנייה, יצאה קבוצת מטיילים לסיור בהר על מנת לצפות על שכם וקבר יוסף, לשם "שבועת אמונים ליוסף" כהגדרת הקבוצה. אחרי תפילה במקום הותקפו על ידי פלסטינים ממחנה הפליטים עסכר. המטיילים נאלצו לשהות בהר שעות, בקרב היריות שהתנהל נטל חלק הרב בנימין הרלינג, למרות גילו המתקדם (64), שנפגע בלבו ונהרג במקום[14].
באוקטובר 2014 נחנך שביל מסומן "סובב הר עיבל"[15].
ב-26 ביוני 2020 הוקם על ההר, ממזרח למחנה הצבאי, מאחז לא חוקי על ידי ידידה משולמי מהיישוב איתמר, הנמצא בסמוך[16].מיקומו הראשוני של המאחז היה על קרקע פרטית רשומה בטאבו של תושבי העיירה השכנה, עסירה א-שמאלייה, שהופקעה בצו תפיסה צבאי ב-1978[17]. ב-20 ביולי 2020 העתיק את מיקומו לנקודה סמוך לגדר המחנה, על קרקע המוגדרת אדמת מדינה, אולם הוא פונה יומיים אחר כך על ידי המנהל האזרחי[18].
ב-2 באוקטובר 2023 נערך בהר, ביוזמת המועצה האזורית שומרון, הפנינג "מזבח יהושע" בהשתתפות אלפי אנשים. את האירוע אבטחו שתי פלוגות צבאיות וכוחות נוספים של מג"ב והוא נערך במסגרת קמפיין של המועצה לדחוק ברשויות לפעול לסיפוח האתר לשטח המועצה[19].
מעמד הר גריזים והר עיבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מעמד הר גריזים והר עיבל
אחד האירועים המשמעותיים ביותר שידע עם ישראל בתקופת ההתנחלות הוא מעמד הר גריזים והר עיבל, בו כרתו עם ישראל ברית עם ה' על כלל מצוות התורה, ובפרט על מצוות הארץ המנויות בספר דברים. חלק מרכזי מהמעמד היה, כפי המצוּוה בתורה בפרשת כי תבוא, הקמת מזבח בהר עיבל שעליו תכתבנה מצוות ספר דברים, עליו יוקרבו לה' קרבנות עולה ושלמים, ותיערך שם שמחה גדולה על ירושת הארץ וקבלת עם ישראל את ה' לאלוהיו בברית:
וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד. וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ, מִזְבַּח אֲבָנִים, לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל. אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַה' אֱלֹהֶיךָ. וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב.
ואכן, לאחר מעבר הירדן ומלחמת יריחו והעי[20], התכנסו עם ישראל לשכם, ושם ערכו את המעמד תוך הקרבת הקרבנות על המזבח בהר עיבל, וכתיבת מצוות ספר דברים עליו, כמצווה בתורה:
אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה עֶבֶד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה – מִזְבַּח אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת אֲשֶׁר לֹא הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל, וַיַּעֲלוּ עָלָיו עֹלוֹת לַה' וַיִּזְבְּחוּ שְׁלָמִים. וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
אתרים ארכאולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזבח הר עיבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מזבח הר עיבל
בשיפולים הצפונים של ההר התגלה בשנת 1982 אתר ארכאולוגי, במסגרת סקר העתיקות ביהודה ושומרון, שנערך על ידי אגף העתיקות והמוזיאונים. באתר התגלה גל אבנים גבוה במיוחד. במסגרת סקר הר מנשה התגלו ממצאים אשר תוארכו לראשית תקופת הברזל. על פי הממצאים שנמצאו באתר, בהם אפר עצמות בעלי חיים הכשרים להקרבה לפי ההלכה היהודית, וכן שתי חרפושיות מצריות, הסיק אדם זרטל, הארכאולוג שניהל את הסקר והראשון שחפר את האתר, שגל האבנים הוא שריד של המזבח שהקים על פי המקרא יהושע בן נון לצורך קיום מעמד הברכה והקללה[21]. זרטל פרסם את פרשנותו לממצאים בספרו "עם נולד - מזבח הר עיבל וראשית ישראל", אך מעולם לא במגזינים מדעיים שעוברים ביקורת עמיתים.
דעתו של זרטל שהאתר הוא "מזבח יהושע" המקראי עומדת כדעת מיעוט, ורוב הארכאולוגים המקראיים חולקים עליה. רוב החוקרים מעריכים כי מדובר באתר פולחני כלשהו מתקופת הברזל, אך ללא קשר לעם ישראל או לתרבות הפרוטו-ישראלית, וחוקרים אחרים מעריכים כי מדובר ביסודותיו של מגדל שמירה או מבנה אחר.[22][23]
מערות קבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1980–1981 נערכו חפירות ארכאולוגיות בסדרת מערות קבורה שבהר. באחת הקברים במדרון הדרומי נמצאו ממצאים מהתקופה הפרסית בארץ ישראל, כולל כלים שמוצאם בממלכת פרס. הארכאולוג אפרים שטרן שניהל את החפירה טען שייתכן שאלו היו מגולי בבל שהשלטון הפרסי החזיר לשכם, ובעירם החדשה המשיכו לקיים את מנהגי הקבורה של ארץ מוצאם[24]. כמו כן נמצאו מספר מערות קבורה מהתקופה הרומית בארץ ישראל בעת שהעיר נבנתה מחדש בשם "ניאפוליס" עם קארדו מרכזי. מערות הקבורה שימשו את בני האצולה תושבי שכם הרומית. שאחת מהן כללה קבר מפואר, מהמאה השלישית או הרביעית לספירה. לקבר זה הוביל מבוא מעוטר, מעוצב בשילוב עם הסלע הטבעי. במקום נמצא גם דלת אבן שלימה שעדיין הייתה סובבת על צירה. ובה ידית ובריח עשויים ברזל. בתוך הקבר נמצאו ארבעה סרקופגים גדולים ומעוטרים. ובאחד מהם נתגלו צלמית ברונזה שטוחה, של חייל או איש־מרוצים רומאי, ונם חרוזי זהב קטנים ממחרוזת של אשה. כנראה נקבר בעל הצלמית במקום יחד עם אשחו. כן נתגלו בקבר כלי־חרס וכלי־זכוכית[25].
לוחית העופרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – לוחית העופרת מהר עיבל
במסגרת סינון רטוב של עפר שנשאר מהחפירות של זרטל בשנות ה־80 במתחם המזבח בהר עיבל, התגלתה בשנת 2019 לוחית עופרת זעירה ומקופלת. בשנת 2022 הודיע צוות חוקרים בראשות הארכאולוג סקוט סטריפלינג, הארכאולוג פיטר חרט ון דר פיין (גר') וחוקר המקרא וההיסטוריון פרופ' גרשון גליל, כי הם פענחו כתובת החרוטה על ובתוך הלוחית בכתב פרוטו־כנעני, וכי הכתובת מכילה את המילה "ארור" מספר פעמים וארבע מילים נוספות. להערכתם, מדובר בקמע שהם מתארכים לתקופת הברונזה המאוחרת, מה שהופך אותה לכתובת העברית המתועדת העתיקה ביותר, והראשונה הנושאת את השם 'יהו', שלטענתם נגזר משם השם[26].
ארכאולוגים ואפיגרפים הביעו ביקורת על החוקרים, בפרט על כך שהם פרסמו את הממצא במסיבת עיתונאים ולא בכתב עת מדעי הנתון לביקורת עמיתים, ולא הציגו תצלום של הכתובת האמורה.
האפיגרף האמריקאי כריסטופר רולסטון (אנ') הטיל ספק בתיארוך הממצא כיוון שהוא לא נמצא באתרו, ותקף את מסקנותיהם של החוקרים לגבי קדמות הכתיבה של התנ"ך[דרושה הבהרה], בטענה שלא ניתן להסיק על יכולת כתיבה משוכללת מטקסט בן 60 אותיות המכיל ארבע מילים בלבד.[27] הארכאולוג אהרון מאיר טען כי גם אם הממצא אותנטי ומתוארך היטב, הרי שהוא רק מחזק את הידוע לנו על הפולחן בכנען בסוף תקופת הברונזה[28][דרושה הבהרה].
ב-12 מאי 2023 פורסם המחקר, לאחר ביקורת עמיתים ובליווי תצלומים, בכתב העת Cultural Heritage.[29] המאמר והתצלומים ספגו ביקורת מחוקרים נוספים, בין השאר בטענה שפרופסור גליל פיענח חריצים שנוצרו באופן טבעי כאותיות המפוזרות על פני הלוחית, ואז חיבר ביניהן במסלולים מפותלים כדי לייצר את הטקסט שביקש לקרוא.[30] החוקר פיטר גרט ואן דר וין, שהיה חלק מצוות המחקר שגילה את הלוחית, כתב שבניגוד לגליל, שראה 48 אותיות על הלוחית, הוא זיהה 10 עד 15 אותיות לכל היותר, וציין כי הוא אינו מקבל את הקריאה של גליל.[31] פרופסור נעמה יהלום-מאק, שעל סמך בדיקתה תיארך צוות המחקר את הלוחית למאה ה-13 לפנה"ס, פרסמה מאמר בו כתבה שלא ניתן לתארך כך את הממצא על סמך הבדיקה שהיא ערכה.[32] ביוני 2023 הודיע סקוט סטריפלינג, שהוביל את צוות המחקר, כי פרופסור גליל הוצא[33] המאמר ספג ביקורת גם מהארכאולוג חגי משגב,[34] ומחוקרים נוספים.[35] כריסטופר רולסטון סיכם את תגובתו למאמר במילים "המאמר הזה הוא דוגמה קלאסית למבחן רורשאך, הכותבים השליכו על פיסת העופרת את הדברים שהם עצמם רצו להגיד.”[36]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואל בן־נון, המבנה בהר־עיבל וזיהויו כמזבח, בתוך: "...לפני אפרים ובנימין ומנשה...", (עורך: זאב ח' ארליך), ירושלים, הוצאת המועצה האזורית מטה בנימין, תשמ"ה, עמ' 137–162.
- נחמיה פרלמן, הר עיבל – "הר השמחה", קדומים תשנ"ט.
- חיים גורי, עיבל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ט
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר עיבל (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית- המדיה ממחושבת של הר עיבל ומזבח יהושע
- מקורותיו האדריכליים של המכלול בשטח A בהר עיבל מאמר מאת אורן כהן וברוך רוזן מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה
- מאיר בר־אילן, התורה הכתובה על האבנים בהר עיבל, ז"ח ארליך וי' אשל (עורכים), מחקרי יהודה ושומרון, ב, קדומים – אריאל תשנ"ג, עמ' 29–42
- אוסף תמונות מהר עיבל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ התפתחות שכם, דואר היום, 8 בינואר 1925
- ^ כביש להר עיבל, דבר, 13 במאי 1929
כביש על הר עיבל, דואר היום, 5 ביוני 1929 - ^ י טריזי, שמרונים, אנגלים, יהודים, ערבים-עם הנציב העליון-בהר גריזים, הארץ, 2 במאי 1934
- ^ עצים ופרחים - הצבר, הארץ, 13 ביוני 1947
- ^ הצבא החונה בשכם בסביבה, דבר, 15 ביוני 1936
- ^ פ עזאי, שיירה בדרך, הארץ, 21 ביולי 1936
מת עוד ערבי אחד מפצועי הר עיבל, דבר, 23 ביוני 1936
בין הצבא לבין הכנופיות בשכם, דבר, 3 בספטמבר 1936 - ^ המצב בשכם ובמחוז, הארץ, 26 בינואר 1938
- ^ מנחם קפליוק, מסיבה בשיפולי הר עיבל, דבר, 23 באוגוסט 1967
- ^ רפיק חלבי, ארייה דיין, נחום ברנע, בדרך לשכם עילית, כותרת ראשית, 15 בדצמבר 1982
- ^ שמואל טל, ההתעללות בשכם: 4 חיילים נעצרו, חדשות, 28 בפברואר 1988
- ^ ראומה זיסקינד, טוראי אנג'לו בעטתי בערבים בעת מילוי תפקידי, מעריב, 18 במרץ 1988
עמנואל רוזן וראומה זיסקינד, 'חיילים אינם מלאכי שרת או מחשבים; החוויה בשטחים - זוועתית', מעריב, 25 באפריל 1988
פרשת ה־סי.בי.אס: "איננו אשמים", חדשות, 18 במרץ 1988 - ^ לאה ענבל, איך צה"ל יצא על־תנאי, כותרת ראשית, 27 באפריל 1988
- ^ עמוס הראל, התרסקות רביעית של מטוס חיל האוויר מתחילת השנה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2003
- ^ שירות גלובס, ישראלי נהרג בהר עיבל; חילוץ קבוצת המטיילים שהותקפה הושלם בשעות הערב, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2000
עמוס הראל, אלוף בן, עמירה הס, פלשתינאים הרגו מתנחל בהר עיבל; צה"ל מכתר מחדש את
שכם, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2000 - ^ לראשונה סומן שביל סובב הר עיבל
- ^ אורן זיו, מתנחלים הקימו מאחז לא מורשה, הצבא סגר דרך לפלסטינים, באתר "שיחה מקומית", 13 ביולי 2020
- ^ הגר שיזף, מאחז חדש הוקם בשטח שאמור לעבור לפלסטינים בתוכנית טראמפ, באתר הארץ, 21 ביולי 2020
- ^ הגר שיזף, המינהל האזרחי פינה מאחז שהוקם על שטח שאמור לעבור לפלסטינים בתוכנית טראמפ, באתר הארץ, 22 ביולי 2020
- ^ אלפים צעדו בצעדת השומרון בהר עיבל, באתר "סרוגים", 2 באוקטובר 2023
הגר שיזף, אלפי מתנחלים עלו להר עיבל שבשטח B - במאבק על הכרתו כאתר מורשת עתיק, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2023 - ^ על פי פשט הפסוקים. אמנם ישנן דעות בחז"ל שהמעמד היה מיד לאחר הכניסה לארץ.
- ^ פרופ' אדם זרטל, הרצאה בשדמה, 2013
- ^ Ralph K. Hawkins, The Iron Age I Structure on Mount Ebal: Excavation and Interpertation, עמ׳ 316
- ^ דבי הירשמן, מיגדל, אמר קמפינסקי, כותרת ראשית, 28 במאי 1986
- ^ מ. רעואל, פרסים בשכם, דבר, 15 במרץ 1981
- ^ צבי אילן, גנזי שכם הרומית, דבר, 20 בנובמבר 1981
- ^ ד"ר דוד שפירא,
הקללה מהר עיבל - כיבוש הארץ - על מה מעיד המזבח בהר עיבל?, סרטון בערוץ "Alex Tseitlin", באתר יוטיוב (אורך: 01:17:52)
- ^ Christopher Rollston, The Mount Ebal Lead ‘Curse’ Inscription in Late Bronze Age Hebrew: Some Methodological Caveats, Rollston Epigraphy - Ancient Inscriptions from the Levantine World, 2022-03-26 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ראיון על הממצא עם הפרופסור אהרון מאיר
- ^ You are Cursed by the God YHW: an early Hebrew inscription from Mt. Ebal (2023) Scott Stripling, Gershon Galil, Ivana Kumpova, Jaroslav Valach, Pieter Gert van der Veen & Daniel Vavrik, Cultural Heritage, 11, 105
- ^ מארק הוגווט, Mt. Ebal curse tablet? A refutation of the claims regarding the so called Mt. Ebal curse tablet, במגזין Cultural Heritage, פברואר 2024. ראו תרשימים בעמודים 6 ו-12.
- ^ המאמר של מארק הוגווט, עמ' 7, וכן פוסט של פיטר ואן דר וין
- ^ נעמה יהלום-מאק, The Souce of the Lead of the Mount Ebal "Tablet"
- ^ המאמר של מארק הוגווט, עמ' 7
- ^ הביקורת של חגי משגב
- ^ ראו לדוגמה את הביקורת של רוברט קרגיל
- ^ The Times of Israel - Academic article on controversial 3,200-year-old ‘curse tablet’ fails to sway experts
| אתרים בשומרון | ||
|---|---|---|
| צפון השומרון | תל דותן • עמק דותן • קסטלום בליסימום • יער ריחן • מצפה שלפים - עמק דותן • שומרון • יער שקד | 
|
| מרכז השומרון | בריכת ישמעאל • עין מח'נה (מעיין עמשא) • האלות האטלנטיות • מצפה יוסף • מצפה הדר • מצפור רבבה • שכם הקדומה • קבר יוסף • הר גריזים • מוזיאון השומרונים • מקדש השומרונים בהר גריזים • יקב הר ברכה • הר עיבל • מזבח הר עיבל • באר יעקב (שכם) • עין כפיר • עיינות בידאן • הר כביר • בור הציפורים • סבסטיה • גבעת פינחס • קברי אלעזר ואיתמר • אלוני יצהר • קבר השייח' סלמאן אל-פארסי | |
| מערב השומרון | המרפסת של המדינה • נחל קנה • גתות ברקן • דיר קלעה • פארק הצנירים • חורבת כורכוש • חורבת דיר סמען • חורבת צרידה | |
| מזרח השומרון | מצפה שלושת הימים • מצפה מתן • תל חייא • שמורת נבי נון • חורבת עורמה • בריכת אירוס השומרון • מצפה אילן (אלון מורה) • מצפה בניו • בוסתן שלמה • טנא א-תחתא | |
| דרום השומרון | קבר יהושע בן נון • קבר כלב בן יפונה • מעיין אייל • ח'ירבת סמארה • יקב טורא | |
