נוהל חניבעל
נוהל חניבעל הייתה פקודה מטכ"לית של צה"ל שעסקה בכללים לפעולה מיידית במקרה של חטיפת חייל בידי האויב. הנוהל גובש בשנת 1986, ובשנת 2017 הוחלף על ידי הרמטכ"ל, גדי איזנקוט, בפקודה מבצעית חדשה[1].
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]"נוהל חניבעל" הוא שמו של נוהל שקבע שורה של תקנות במקרה של הכרזה על חטיפת חייל. הנוהל נוצר כדי להפעיל תגובה אוטומטית לסיכול חטיפה, בלי הצורך לקבל אישורים על כל פעולה, דבר שאורך זמן רב. הנוהל כולל הצבת מחסומים, פגיעה בתשתיות כגון גשרים וכבישים למניעת התקדמות החוטפים והפעלת ירי מאסיבי לעבר החוטפים. לפי האלוף יעקב עמידרור, השם "חניבעל" נבחר באופן אקראי על ידי המחשב הצה"לי. חניבעל היה מצביא בן קרתגו שהעדיף להתאבד בבליעת רעל כאשר הרומאים דרשו את ראשו[2]. יש המפקפקים בכך שהשם "חניבעל" נבחר באקראי ומצביעים על הכח הרטורי של חניבעל[3] כמו על העובדה ששמות בצה"ל לקוחים לרוב ממקורות יהודיים או ישראלים[4].
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים סירבה מדינת ישראל פעמים רבות לנהל משא-ומתן עם ארגוני טרור לשם שחרור שבויים מחשש שהדבר יתפרש ככניעה ויזמין פעולות טרור נוספות. מדיניות זו הובילה למספר הצלחות ראויות לציון, כגון מבצע אנטבה, ומבצע סבנה, אך גרמה גם לאובדן חיי אדם, כמו באירוע הטבח מעלות. במהלך מספר אירועים בהם חיילים נפלו בשבי ופתרון צבאי לא היה בנמצא, נאלצה ישראל לנהל משא ומתן עם החוטפים, אשר בסופו שוחררו מאות ואף אלפי מחבלים מבתי הכלא בישראל. הבולטים שבהם הובילו ל"עסקת ג'יבריל" בשנת 1985, לעסקת שליט בשנת 2011, ולעסקת שחרור החטופים בזמן מלחמת חרבות הברזל בשנת 2023.
כבר בשנת 1982, עם שביית שמונת חיילי הנח"ל בלבנון, הונהגה בצה"ל הוראה בעל פה לפיה יש לעשות הכל כדי למנוע נפילה בשבי של חיילים, אך הדעות לגבי משמעות ההוראה חלוקות. לפי אלוף פיקוד הצפון בשנים אלו, אורי אור, ההוראה התייחסה לפעולות כגון חסימת צירים ופגיעה במכונית מילוט של החוטפים בשביל לעצור אותה אך לא להרג מכוון, בעוד שחיילים העידו כי הייתה הוראה מפורשת לירי על מכונית גם במחיר פגיעה ביושביה[5].
בעקבות שביית יוסף פינק ורחמים אלשיך בשנת 1986, וככל הנראה בשל החשש מעסקת חילופי שבויים נוספת בדומה לעסקת ג'יבריל, התעורר בצה"ל הצורך בגיבוש ההוראה בעל פה לכדי נוהל כתוב והוא הוכנס כסעיף כתוב לנוהל הכללי על ידי אלוף פיקוד הצפון, יוסי פלד, קצין אג"ם הפיקודי אל"ם גבי אשכנזי וקצין המודיעין הפיקודי, אל"ם יעקב עמידרור. הנוהל הובא לידיעת חיילים שנדרשו לפעול לפיו.
הנוהל לסיכול חטיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסעיף המקורי שנוסף ב-1986 עסק בהוראות פתיחה באש למקרה של חטיפת חייל, ולפיו יש לפעול בכל דרך אפשרית לשם סיכול החטיפה, כולל ירי לעבר החוטפים וסיכון החטופים:
א. בזמן מחטף הופכת המשימה העיקרית חילוץ חיילינו מידי החוטפים גם במחיר של פגיעה או פציעת חיילינו.
ב. במידה ויזוהו החוטפים והחטופים ולא נענו לקריאות לעצור, יש לבצע ירי נק"ל (נשק קל), על מנת להוריד את החוטפים לקרקע, או לעצור אותם.
ג. אם לא עצר הרכב או החוטפים, יש לירות לעברם ירי נשק קל בבודדת, במכוון, על מנת לפגוע בחוטפים גם אם המשמעות פגיעה בחיילינו. (סעיף זה לווה בהערת כוכבית שהדגישה: בכל מקרה ייעשה הכל על מנת לעצור הרכב ולא לאפשר בריחתו).
לאורך השנים שונתה הפקודה מספר פעמים בעקבות ביקורת שהושמעה על ההיתר לסכן חיי החטופים. על פי אחד הנוסחים קבע הנוהל כי "יופעל שיקול דעת מפקדים לירי טנקים". בנובמבר 1999, דן הרמטכ"ל בפקודה בעקבות שאילתה של דן מרידור, ונקבע נוסח נוסף לפיו יש לעשות כל מאמץ להימנע מפגיעה בחטופים. ב-2002 הפקודה שונתה שוב וכללה את הנוסח: "בזמן חטיפה, המשימה העיקרית היא לחלץ את החייל החטוף מידי החוטפים", וכן הושמט המשפט "גם במחיר של פגיעה או פציעה של חיילינו". עוד נקבע כי יש לירות רק בגלגלי הרכב החטוף בלי לסכן את חיי החטוף.
בינואר 2003 פורסמה פקודה מטכ"לית חדשה בנושא לאחר התייעצות עם הפרקליטות הצבאית, אך הנוסח שלה לא פורסם. ב-2011 הדגיש הרמטכ"ל בני גנץ כי הנוהל אינו מאפשר ירי שמטרתו היא הריגת החייל החטוף[6]. מנסח הקוד האתי של צה"ל, פרופ' אסא כשר, טען כי קיימים מספר נוסחים מקבילים לפקודה, אך לכולם עיקרון משותף, כפי שנכתב לדבריו בנוסח שנוצר באוקטובר 2010: "יש לפעול, ככל הניתן, לעצירת פעולת החטיפה, לרבות הפעלת אש, אך לא באופן שעלול להוביל בסבירות גבוהה למותו של החטוף, זאת מתוך הבנה שערך חיי החטוף גבוה ממחיר החטיפה"[7].
החלפת הנוהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016 החל צה"ל לנסח פקודה מבצעית חדשה בנוגע להפעלת כוח אש בשעת חטיפה, בעקבות הוראת הרמטכ"ל גדי איזנקוט לבטל את הפקודה. באותה שנה איששה בדיקת מבקר המדינה את קיומם של פערים רבים בהבנת הפקודה בין הדרגים ובין היחידות השונות. על רקע זה הומלץ לבחון את ביטולה או את הטמעתה בפקודות אחרות בצה"ל. עוד הומלץ להעניק את הסמכויות להפעלת אש נרחבת בעת סיכול חטיפה לדרגים גבוהים יותר בצבא, ולהתחשב במהלכה בעקרונות של הדין הבינלאומי, כמו עיקרון ההבחנה בין אזרחים ללוחמים ועיקרון המידתיות[8].
בינואר 2017 פורסם כי הנוהל הוחלף בפקודה חדשה ששמה נותר חסוי[9]. על פי הנוהל החדש תותר הפעלת "כוח בלתי סביר" לעבר החוטפים במקרה של חטיפת חייל, וכן יותר ירי לשטח ישראל, אם החטיפה היא לכיוון הזה והכוח יידרש לכך.
הפעלת הנוהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרי חטיפה אחדים הופעל הנוהל, אך לא תמיד הביא לסיכול החטיפה.
במהלך חטיפת החיילים בהר דב ב-7 באוקטובר 2000 תקף חזבאללה רכב סיור לא ממוגן של צה"ל שערך סיור לאורך גדר הגבול בגזרת הר דב, וחטף את שלושת החיילים שבו. צה"ל ניסה לעכב את הכוח החוטף באמצעות ירי של טנקים ומרגמות, סריקות באזור (כולל עם מסוקי הקרב, שהגיעו לשטח רק 45 דקות לאחר אירוע החטיפה[10]), ותקיפות של חיל האוויר על מוצבי חזבאללה סמוכים.
חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון הביאה לפתיחתה של מלחמת לבנון השנייה. בבוקר 12 ביולי 2006 חטף כוח חזבאללה שני חיילי צה"ל. נוהל חניבעל הוכרז יותר מחצי שעה לאחר החטיפה[11]. טנק צה"לי ונגמחון נשלחו לאחר כשעה ללבנון בעקבות החטופים במטרה לאתרם, הטנק עלה על מטען גחון שנאמד במאות קילוגרמים של חומר נפץ וארבעת אנשי צוותו נהרגו.
בעקבות חטיפת גלעד שליט בגבול רצועת עזה ב-25 ביוני 2006 הופעל נוהל חניבעל רק כשעה לאחר החטיפה, שלב שבו כבר לא הייתה בו תועלת. המחיר הרב ששילמה ישראל בתמורה לשחרורו של שליט הביא את צה"ל לחדד את הנהלים[12].
במהלך מבצע עופרת יצוקה הופגז בית כדי למנוע חטיפת גופת חייל[13].
ב-7 בדצמבר 2009 נורה למוות יקיר בן מלך, תושב המרכז בן 34, על ידי מאבטחי משרד הביטחון כאשר ניסה לחצות את הגדר לתוך רצועת עזה במעבר ארז. קרוביו טענו כי הוא המתמודד עם הפרעה נפשית וכי שב ואמר כי ברצונו לשחרר את גלעד שליט[14]. בריאיון עם צבי פוגל נטען שבאירוע זה הופעל נוהל חניבעל[15], והובעה ביקורת על הריגת האזרח בידי חברת אבטחה פרטית[16].
במהלך מבצע צוק איתן, ב-1 באוגוסט 2014, הופעל הנוהל לאחר חטיפת סגן הדר גולדין ברפיח. במסגרת הנוהל ביצע צה"ל ירי כבד לאזור למניעת בריחה של החוטפים. הפלסטינים דיווחו על עשרות הרוגים ומאות פצועים בתקיפות צה"ל כתוצאה מהירי[17][18]. שנה לאחר המבצע חשף פרופ' אסא כשר כי חייל צה"ל נהרג במהלכו כתוצאה מנוהל חניבעל[19][20].
בלילה של 29 בפברואר 2016 נכנסו בטעות שני חיילי מנהלה מיחידת עוקץ למחנה הפליטים קלנדיה ברכב צבאי. לאחר 20 דקות הופעל נוהל חניבעל[21]. למחנה נכנסו כוחות גדולים, ובחילופי האש נהרגו שני פלסטינים. בסופו של דבר אותרו החיילים.
ב-7 באוקטובר 2023, לאחר מתקפת הפתע על ישראל, הורה צה"ל לכל היחידות הלוחמות שלו לפעול בהתאם לנוהל חניבעל, מבלי לציין זאת במפורש. ההוראה הייתה "לעצור בכל מחיר" כל ניסיון של מחבלי חמאס לחזור לעזה, למרות החשש שחלקם מחזיקים בחטופים[22]. לדוגמה, לאחר הטבח בניר עוז תקפו מסוקי קרב של חיל האוויר את המחבלים שהובילו חטופים לרצועת עזה, ובתקיפה נהרגה חטופה אחת, והשאר נפצעו. בתחקיר מבצעי שבוצע לאחר מכן נאמר שהמסוק קיבל הנחיה לבצע נוהל חניבעל ("להוריד הכל") ולהרוג את המחבלים גם במחיר פגיעה בחטופים[23].
התנגדות ותמיכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצנזורה הצבאית פעלה להסתרת הנוהל עד שב-2003 התירה את פרסום קיומו. עוד בטרם הפרסום התנהל דיון על תקינות הנוהל, ונעשו בו שינויי נוסח תכופים. תוכן הפקודה נותר מסווג[24] אולם לאורך השנים פורסם כי הלכה למעשה, מפקדים תדרכו חיילים ברוח ההנחה ש"טוב חייל מת מחייל חטוף", כולל התאבדות לשם סיכול חטיפה[25][26]. הוראות אלו חודדו בעיקר לאחר שחרור המוני רוצחים בעסקאות שבויים. כך, למשל, טען מפקד פלוגת עורב במלחמת צוק איתן: "כשאתה נכנס לאירוע כזה אתה מעדיף חייל הרוג ולא חייל בשבי חמאס, כמו שליט 2. אתה מעדיף גופה ולא חייל חטוף. חידדנו לכוחות פעמים רבות על איום החטיפה והמטרה לשבשה אם תקרה - תוך פגיעה באויב גם במחיר הפגיעה בחבר שלך"[27].
היות שחטיפת חייל נהפכה לפעולה בעלת משמעות אסטרטגית עבור ארגוני הטרור, היו שקיבלו בהבנה את השיקול הטקטי של מניעת הישג זה מהאויב[28]. מנגד יש מי שראו כנוהל סתירה לעקרון הנהוג בקוד האתי של צה"ל לפיו אין מפקירים חייל פצוע בשדה[29]. נשמעו קולות שאף הגדירו את ההוראה פקודה בלתי חוקית בעליל[5]. אחרים תמכו בביטול הנוהל משיקולים מעשיים, לאור העובדה שלטענתם הנוהל לא תרם לסיכול במקרים בהם הופעל[30].
הרב אלעזר גולדשטיין, מחבר הספר "אתיקה צבאית יהודית", שלל בהתייחסות הלכתית לנושא פעילות שמטרתה פגיעה בחייל החטוף, אך התיר פעילות שמטרתה שחרור החטוף או פגיעה בחוטפים, גם אם יש בה סיכון לחיי החייל החטוף[31]. הרב שלמה אבינר הביע תמיכה בנוהל[32].
בהיבט המשפטי נטען על ידי האגודה לזכויות האזרח כי הפעלת הנוהל באזורים צפופי אוכלוסייה מנוגד למשפט הבינלאומי[33]. בתשובה ענה היועץ המשפטי לממשלה כי "היא משקפת איזון ראוי בין השיקולים השונים הנוגעים לעניין זה"[24]. כמו כן סבר פרופ' אסא כשר כי הנוהל כלל לא מתייחס לפגיעה בבלתי מעורבים, וכי בנושא זה יש להפעיל שיקול דעת של מידתיות כמו בכל פקודה אחרת[34].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
איתי לנדסברג, תחקיר נוהל חניבעל, תוכנית מבט שני 2006, בערוץ היוטיוב של הערוץ הראשון- הרב אלעזר גולדשטיין, נוהל חניבעל על פי ההלכה
- שרה ליבוביץ-דר, דילמת השבוי, באתר הארץ, 20 במאי 2003
- מיכל דניאלי, נוהל חניבעל: עדיף חייל הרוג מאשר חייל חטוף?, באתר mako, 17 באוקטובר 2011
- אהרל'ה ויסברג ועדי רובינשטיין, הדילמה, באתר ישראל היום, 26 בנובמבר 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^
עמוס הראל, איזנקוט הורה לבטל את נוהל חניבעל, המתיר לסכן חייל כדי למנוע חטיפה, באתר הארץ, 28 ביוני 2016
- ^ Isabel Kershner, Israeli Procedure Reignites Old Debate, New York Times, August 7, 2014
- ^ Mac Sweeney Naoíse, Rosa Andújar, Netta Schramm, (et al), Claiming the Classical: The Greco-Roman World in Contemporary Political Discourse, Council of University Classical Departments Bulletin, 48, 2019, עמ' 15-16
- ^ Elie Friedman, Dalia Gavriely-Nuri, Israeli Discourse and the West Bank, Abingdon, Oxon ; New York, NY : Routledge, 2018. | Series: Cultural discourse studies series ; 2: Routledge, 2017-10-19
- ^ 1 2 שרה ליבוביץ-דר, דילמת השבוי, באתר הארץ, 20 במאי 2003
- ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל למפקדים קרביים: נוהל חניבעל אינו מאפשר הרג חייל כדי למנוע חטיפה, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2011
- ^ אסא כשר, הבהרה של כמה אי דיוקים בנוגע לנוהל חניבעל, באתר הארץ, 27 ביולי 2014
- ^ ירון דרוקמן, אש אחרי חטיפה: הבלבול בפקודת "חניבעל" בצוק איתן, באתר ynet, 14 במרץ 2018
- ^ אלי רוטמן, 'נוהל חניבעל', למקרי חטיפת חיילים, הוחלף, באתר כיכר השבת, 23 בינואר 2017
- ^ נחטפו לפי הנהלים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2002
- ^ ג'קי חורי, איזנקוט: תוכנן מבצע קצר, דברים השתבשו, באתר הארץ, 26 באפריל 2007
- ^ אהרל'ה ויסברג ועדי רובינשטיין (צילומים: דודי ועקנין, רוני שיצר, מלני פנטון, אי.אף.פי, אריאל חרמוני/ משרד הביטחון, GettyImages, ערוץ 10), הדילמה, באתר ישראל היום, 4 בנובמבר 2011
- ^ אמיר בוחבוט, בית בעזה ובו גופת חייל הופגז - למנוע חטיפתה, באתר nrg, 26 בינואר 2009.
- ^ כתבי ynet, נורה למוות בארז: "לו רק היה אומר דבר בעברית", באתר ynet, 7 בדצמבר 2009.
- ^
07/12/09 - יקיר בן מלך נורה למות במסגרת נוהל חניבעל, ראיון באתר יוטיוב.
- ^ מירון רפופורט וקובי פטרזיל, ידיד נפש, אב הרחמן: כך הרגו את יקיר בן מלך, באתר העוקץ (בלוג), 8 בדצמבר 2009.
- ^ אליאור לוי ויואב זיתון, עשרות הרוגים בעזה: "כמו הפצצה אטומית", באתר ynet, 2 באוגוסט 2014 עמוס הראל, גילי כהן, מה קרה ב"יום שישי השחור" של רפיח, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2014
- ^ Israeli forces pound Rafah overnight, killing dozens, חדשות מען (סוכנות ידיעות).
- ^ יוני קמפינסקי, צוק איתן - חייל נהרג בנוהל חניבעל, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2015
- ^ נועם אמיר, פרופסור אסא כשר: "בצוק איתן נהרג חייל בגלל נוהל חניבעל", באתר מעריב אונליין, 8 ביולי 2015
- ^ גילי כהן, התקרית בקלנדיה: נוהל חניבעל הופעל לאחר שנותק קשר עם אחד החיילים, באתר הארץ, 1 במרץ 2016
- ^ רונן ברגמן, יואב זיתון, ההוראה: למנוע ממחבלים לחזור לעזה "בכל מחיר", גם אם יש איתם חטופים, באתר ynet, 11 בינואר 2024; יניב קובוביץ, מסמכים חושפים: צה"ל הפעיל נוהל חניבעל על חיילים ואזרחים ב–7 באוקטובר, באתר הארץ, 7 ביולי 2024
- ^ לי נעים, אחד ביום | בשבי: שיחה עם שני גורן, באתר מאקו, 30 בספטמבר 2024
- ^ 1 2 ישי קרוב, היועץ המשפטי: 'נוהל חניבעל' - ראוי, באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2015
- ^ אור הלר, גיבוי בגולני לדברי המג"ד במהלך הלחימה בעזה, באתר nana10, 26 בינואר 2009
- ^ יואב זיתון, מפקדי גבעתי מהקרב ברפיח: "מצפון שקט", באתר ynet, 24 בספטמבר 2014
- ^ יואב זיתון, מפקדי גבעתי מהקרב ברפיח: "מצפון שקט", באתר ynet, 24 בספטמבר 2014
- ^ עמית סגל, לא צריך להזדעזע מנוהל חניבעל, באתר מאקו, 12 באוגוסט 2014
- ^ אורי ערד, חניבעל: מקור הרוע, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014
- ^ שלמה גזית, לבטל את נוהל חניבעל, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2014
- ^ אלעזר גולדשטיין, "נוהל חניבעל" על פי ההלכה, תחומין לא 157. אתיקה צבאית יהודית 222, באתר מכון משפטי ארץ
- ^ הרב שלמה אבינר, נוהל חניבעל, יא מרחשון תשע"ה, באתר ספריית חוה
- ^ לא לסכן חיי חיילים שנחטפו או אוכלוסייה אזרחית בעת סיכול החטיפה, באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל, 15 בפברואר 2015
- ^ יעל פרידסון ויוחאי עופר, נוהל "חניבעל" – עכשיו בשדה הקרב המשפטי, באתר nrg, 11 באוגוסט 2014