פולחן מתים
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
פולחן מתים או פולחן אבות מבוסס על האמונה כי למתים יש המשך קיומי או שהם מחזיקים ביכולת להשפיע על המזל או העתיד של אלו החיים. מספר קבוצות סוגדות לאבות המשפחה הישירים; מספר קבוצות מאמינות, במיוחד הכנסייה הקתולית, סוגדות לקדושים ומתווכים עם אלוהים. בכמה תרבויות מזרחיות, אפריקאניות ואפרו-אמריקאיות המטרה של הסגידה לאבות היא להבטיח את המשך הקיום של האבות בעולם הבא, את היחס הטוב שלהם לחיים, ולעיתים לבקש את עזרתם או טובות מהם. התרומה החברתית או הלא-דתית של פולחן אבות להרבות ערכים של שארות, כיבוד אבות, נאמנות למשפחה ודברים דומים. אף על פי שהמנהג רחוק מלהיות בכל העולם, פולחן אבות נמצא בחברות בכמעט כול רמה של מורכבות פוליטית, טכנולוגית וסוציאלית, והמנהג נשאר מרכיב משמעותי בדתות מודרניות רבות.
ביהדות נאסרה העלאה באוב או לדרישה אל המתים. עלייה לקברות צדיקים לצורך בקשת משאלות כגון זיווג ופרנסה מקובלת בקרב חלק מהציבור הדתי והמסורתי, אך אנשי הלכה רבים הביעו התנגדות למנהג זה.
סקירה כללית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולחן אבות אינו זהה לסגידה לאלוהות או אלוהויות. במספר חברות אפריקאיות האבות נתפשים כיכולים להתערב בשם החיים, לעיתים כשליחים המקשרים בין בני האדם לאלים. האבות, בתור רוחות אשר הייתה בעבר אנושיות בעצמן, הם נתפשים כיכולים להבין את צורכי אנשים יותר טוב משישות אלוהית הייתה יכולה. במספר תרבויות, הסגידה לאבות לא מתבצעת בשביל לקבל טובות מהאבות אלא בשביל לבצע את החובה המשפחתית כלפי המתים. תרבויות מסוימות מאמינות למעשה כי האבות זקוקים לקבל מנחות מהחיים, וחלק מדרכי הסגידה שלהם כוללות הצעות אוכל וחפצים.
רוב החברות אשר עוסקות בפולחן אבות לא קוראות לו כך. בעברית המילה "פולחן" נושאת בתוכה משמעות של סגידה או אהבה לישות אלוהית או לאל. אך בניגוד לכך, בתרבויות בהן נהוג פולחן אבות, לרוב אין את האמונה כי האבות הופכים לאחר מותם לאלים או ישויות אלוהיות. במקום זאת, הפולחן לאבות מכוון למטרות של לכבד את אבות המשפחה ולדאוג להם לאחר מותם ועם זאת לבקש מהם הנחיה ועזרה בחיים; בהקשר הזה, להרבה תרבויות וחברות יש מנהגים דומים. יש כאלו שיבקרו את הקבר של ההורים שלהם או קרוב משפחה אחר, יניחו על הקבר פרחים בשביל לכבד אותם, ובאותה ההזדמנות יבקשו מאבותיהם לדאוג להם ולשמור עליהם. למרות זאת, פעולות אלו לא יכולות ולא נחשבות לפולחן או סגידה. לפי משמעות זאת, המושג כיבוד המתים יהיה יותר מתאים לרוח המנהגים והאמונות, כמו בחברה הסינית ובחברות אחרות המשפעות מהבודהיזם והקונפוציאניזם.
הסהר הפורה הקדום
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולגולות מכוירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתרבות הכנענית היה מקובל לשמר את גולגולות אבות המשפחה ולעבוד אותן בפולחן אבות. במספר חפירות בתחומי ארץ ישראל נמצאו גולגולות מכוירות. כך למשל בחפירות ביריחו בתל יריחו נמצאו גולגולות מכוירות בטין מהתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית, באופן שמשווה להם פני אדם כמעט-אנושי. חוקרים משערים כי שימשו לפולחן אבות.[1]
כיספו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כיספו
במסופוטמיה היה נהוג טקס הכיספו, שבו אבות המשפחה המתים נסגדו, קיבלו מנחות מזון ומשקה וטופלו. ממצאים ארכאולוגיים חומריים במערות קבורה זוהו עם טקס זה.[2]
מרזח
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מרזח (טקס)
המרזח היה טקס סעודה ומשתה פולחני קדום בתרבויות הלבנט. ממצאים טקסטואלים שונים העוסקים בו מעלים זיקה של הטקס לפולחן מתים, אך טיב הזיקה הזאת נתון במחלוקת בין החוקרים.[3]
בממלכת יהודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם במערות הקבורה מתקופת הברזל בממלכת יהודה נחשפו מנחות קבורה שכללו בעיקר נרות, קערות, גביעים, בקבוקים, כפיות ופכים, ובמספרים מועטים יותר גם קנקנים, פיטסים, סירי־בישול וקדרוֹת; כלי החרס הונחו כנראה מלאים במוצרי מזון, משקאות, בשמים ושמני־סיכה. כן נמצאו על הנפטרים תכשיטים, תליונים, קמעות, חותמות ופרטי לבוש, וסיכות־רכיסה שנמצאו מלמדות גם הן על כך שהנפטרים נקברו (בקבורה פתוחה – ללא כל כיסוי) לבושים.[4] תפיסת המשכיות קיום המתים חייבה ביקור בקברים ואספקה שוטפת ומתמשכת של מזון ומשקה על ידי בני המשפחה. המזון והבשר הטרי שסופקו לנפטרים מכונים "זבחי מתים",[5] שחלקם נאכל על־ידי החיים לכבוד המתים, וחלקם הוגש למתים.[6] מנהגים אלה דומים למנהגים שננהגו במזרח הקדום כולו.[6]
אפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולחן אבות הוא מנהג נפוץ במיוחד ברחבי אפריקה, והוא הבסיס למספר גדול של דתות. לרוב בדת ישנה איזושהי ישות אלוהית גדולה, אך למרות זאת המאמינים לרוב מקריבים ומתפללים לאבות מסוימים אשר הפכו למעין אלים קטנים בעצמם. פולחן אבות נשאר נפוץ בקרב אפריקאים רבים, לפעמים מונהג ביחד עם דתות מאומצות כגון הנצרות בניגריה, והאסלאם בחלק גדול של אפריקה.
מדגסקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]פולחן אבות נפוץ במיוחד ברחבי האי מדגסקר. לפי הערכות מסוימות כמחצית מאוכלוסיית האי מבצעת פולחן אבות, אשר לרוב נועד ליצרו קשר בין החיים לרָזַאנָא (בפירוש מילולי במלגשית: האבות). הפולחן הנפוץ לאבות בארץ זאת הוביל לבנייה נרחבת של מבני קבורה. וכמו כן, הוביל הפולחן לחגיגות הפאמאדיהאנה. הפאמאדיהאנה הוא מאורע אשר חוגגים בו את זכר האבות האהובים של האדם, איחוד עם המשפחה והקהילה וכמו כן נהנים מהאווירה של החג. האנשים אשר מאמינים בכך נוטים להאמין כי קיום הטקסים הללו והפולחנים מבטיח התערבות של האבות לטובת החיים שלך. לעומת זאת, מזל רע משויך לאבות אשר שכחו אותם או לא קיימו את הטקסים לכבודם. מחוות יום יומיות לכבוד האבות כוללות ביניהן זריקה של הכוס הראשונה מבקבוק של רום לפינת החדר הקרובה ביותר, בשביל לתת לאבות את חלקם.[7]
רומא העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרומאים, כמו חברות רבות בים התיכון, החשיבו את הגופות כמקור לזיהום. במהלך התקופה הקלאסית של רומא הגופות לרוב נשרפו, והאפר מוקם בקטקומבה מחוץ לחומות העיר. חלק גדול מחודש פברואר היה מוקדש לפולחן אבות, בעיקר פסטיבל באורך של תשעה ימים אשר נחוג בפברואר, ומטרתו הייתה כיבוד האבות של המשפחה וסגידה אליהם. המשפחה בקרה את בית הקברות וחלקה יין ועוגות. גם בצורה של קורבן לאבות המשפחה וגם כאוכל לעצמם. משפחות האצולה הרומאיות נהגו להציג תמונות של המתים בביתם. מקורות מסוימים מצביעים על כך שתמונות אלו היו למעשה פסלים, בעוד אחרים מצביעים על כך שהיו מסכות מוות. מסכות אלו, אשר היו עשויות משעווה והוכנו לאחר מות האדם, היוו חלק מטקס הקבורה של האציל הרומאי.
מזרח אסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולחן האבות נפוץ במיוחד ברחבי מזרח אסיה, ומהווה חלק משמעותי מהתרבות והדת בחלקים גדולים ממנה.
קוריאה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקוריאה, נהוג להתייחס לפולחן האבות בשם בכללית "ג'ריה" (הנגול: 제례; הנג'ה: 祭禮) או "ג'סה" (הנגול: 제사; הנג'ה: 祭祀). דוגמאות בולטות למנהגים אשר נכללים תחת הקטגוריה ג'ריה הם "מונמיו ג'ריה" ו"ג'ונגמיו ג'ריה", אשר מבוצעים בכל שנה לכיבוד מלומדים קונפוציוניסטיים ומלכים מהזמן העתיק. הטקס אשר מכבד את מותו של אדם מהמשפחה נקרא "צ'אריה" (הנגול:차례), ועודנו מתקיים בידי אנשים בקוריאה. רוב הבודהיסטים בקוריאה והקתולים מבצעים טקסים לכבוד המתים, אף על פי שפרוטסטנטים לרוב לא. למרות זאת, הכנסייה הקתולית אסרה על טקסים אלו בשנת 1939.
יפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האובון (קאנג'י: お盆) לעיתים פשוט בון (盆) הוא פסטיבל בודהיסטי הנחגג ביפן ומחוצה לה, בקהילות יפניות גדולות (לדוגמה בהוואי, ארגנטינה וארצות הברית). הפסטיבל הוא סוג של פולחן מתים השואב הן מהבודהיזם והן מתורתו של קונפוציוס, בו חולקים היפנים כבוד לאבות המשפחה המתים. הבון נחגג ביפן מעל 500 שנה וכולל עלייה לרגל לקבר המשפחתי או למקדש האבות (לרוב בבית המשפחה) ובאופן מסורתי גם ריקוד טקסי. הבון התפתח להיות פסטיבל וחג משפחתי, בו נפגשים בני המשפחה המורחבת לסעודה משותפת ונתינת מנחה למת.
תאריך החג נקבע לפי לוח שנה ירחי, ביום החמש עשרה בירח השביעי.
אינדונזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – טוראג'ה
פולחן המתים הוא מרכיב מרכזי בחיי בני שבט הטוראג'ה באינדונזיה. הם בונים מבנים דמויי סירה גדולה המיועדים לרוחות האבות הקדומים. טקס הלוויה הוא אירוע שמח, משום שהנפטר מתחיל בתהליך ההצטרפות לרוחות האבות הקדומים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולחן קדמונים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "יריחו", בתוך: אפרים שטרן ואחרים, האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, בהוצאת החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, משרד הביטחון וכרטא, 1992, כרך 2, עמ' 734-735
- ^ Nicola Laneri, "Sensing the ancestors", in: Kiersten Neumann, Allison Thomason, (eds.), The Routledge Handbook of the Senses in the Ancient Near East, Routledge, 2021, p. 400. doi:10.4324/9780429280207
- ^ Philip J. King, the "Marzēaḥ": Textual and Archaeological Evidence, Eretz-Israel 20, 1989, עמ' 98*–99*
- ^ גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 151–152
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ו, פסוק כ"ח
- ^ 1 2 גבריאל ברקאי, "קברים וקבורה ביהודה בתקופת המקרא", בתוך: איתמר זינגר (עורך), קברים ונוהגי קבורה בארץ-ישראל בעת העתיקה, יד יצחק בן־צבי והחברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1994, עמ' 153
- ^ Madagascar's dance with the dead, BBC, 16 August 2008
| ליל כל הקדושים (האלווין) | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| נושאים עיקריים | היסטוריה (סאווין • אולהלוטייד) • סמלים • פעילויות • גאוגרפיה • מצוות נוצריות | ||||
| מסורות | תפיסת תפוחים בגיגית מים • כרטיסים • תחפושות • אוכל • טיולי רוחות • ג'ק-או-לנטרן • הדלקת נרות על קברים • תפילה עבור המתים • עוגת נשמה • עץ • תעלול או ממתק • פנגנגאלווה | ||||
| אירועים | מדורה • אטרקציה רדופה (בית הגיהנום) • מלכת דלעת | ||||
| מדיה | ספרים • סרטים • מוזיקה (אלבומים • שירים) • טלוויזיה | ||||
| אירועים קשורים |
| ||||
| אירועים אחרים | אלנטייד • יום כל הקדושים • יום כל הנשמות • ליל הקבצנים • ליל השטן • דזיאדי • עיד איל-בורברה • הופ-טו-נאה • קקרי • קרוצ'ון • ליל השובבות • נמהגה • ליל כל הקדושים הישן • יום הסאסי • אמונות טפלות • ויל-או'-דה-ויספ • הובגובלין • טול בטסי | ||||
| ערכים קשורים | אילופ • בית החולים קינגסיט • בן קופר • הבליזארד של ליל כל הקדושים (1991) • סערות השמש של ליל כל הקדושים (2003) • חברת בייסטל | ||||
