Far Beyond Driven
אלבום אולפן מאת פנטרה | ||||||
יצא לאור | 15 במרץ 1994 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | 1993 | |||||
סוגה | גרוב מטאל | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 56:26 | |||||
חברת תקליטים | איסט ווסט | |||||
הפקה | טרי דייט | |||||
| ||||||
Far Beyond Driven ("הרחק מעבר להדחקה") הוא אלבום האולפן השביעי של להקת המטאל האמריקאית פנטרה, והראשון במסגרת חברת התקליטים "איסט וסט", אשר הייתה שילוב של שתי חברות אשר התאחדו באותה השנה - "אטקו" ו-"איסט וסט". האלבום יצא לאור ב-15 במרץ 1994 וזכה להצלחה גדולה, אף יותר מקודמו.
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האלמנטים המוזיקליים שבהם משתמשים חברי הלהקה באלבום, הם הקצנה לאלמנטים בהם השתמשו באלבומם הקודם. כמו כן השירה של פיל אנסלמו כבדה, נמוכה ועמוקה יותר מבעבר. דוגמה לכך נמצאת בשיר "Good Friends And A Bottle Of Pills", כשבכל הבתים בשיר נשמע קצב די איטי יחסית לשירים אחרים, ושירה איטית ונמוכה העושה שימוש באלמנטים אשר מאפיינים את סגנון הראפ.
האלבום המשיך את גרף העלייה במד הפופולריות של הלהקה, והוא האלבום הנמכר ביותר של הלהקה. לאחר שבאלבומם הקודם, Vulgar Display Of Power, השיר "Mouth For War" הפך לשיר המטאל היחידי שנכנס למקום הראשון במצעד השירים בארצות הברית, האלבום הנוכחי ביצע אף הוא כניסה היסטורית אל מקום הראשון במצעד האלבומים האמריקאי והאוסטרלי. הוא נחשב לאחד האלבומים הבודדים, הקיצוניים מבחינת המוזיקה שלהם, שעשו כן. לאחר כחודשיים משחרורו, זכה האלבום ב-9 במאי 1994 במעמד אלבום זהב, וב-7 בנובמבר 1997 במעמד אלבום פלטינה.
רשימת שירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Strength Beyond Strength" - 3:39
- "Becoming" - 3:05
- "5 Minutes Alone" - 5:50
- "I'm Broken" - 4:25
- "Good Friends and a Bottle of Pills" - 2:54
- "Hard Lines, Sunken Cheeks" - 7:01
- "Slaughtered" - 3:57
- "25 Years" - 6:05
- "Shedding Skin" – 5:37
- "Use My Third Arm" - 4:52
- "Throes of Rejection" - 5:01
- "Planet Caravan" – 4:04
מבצעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השיר "Planet Caravan" הוא גרסת כיסוי לשיר של הלהקה בלאק סבאת'.
- באלבום The Blackening של הלהקה מאשין הד קיימת התייחסות לירית לאלבום בשיר "Aesthetics of Hate". השיר עצמו הוקלט כשהוא מנוגן עם דגם גיטרה שנקרא על שם דיימבאג, של חברת וושבורן. את הגיטרה עצמה דיימבאג נתן לגיטריסט/סולן של מאשין הד, רוב פלין, לאחר שדיימבאג הרס לו את הגיטרה במהלך סיבוב ההופעות שנערך ב-1996 אשר קידם את האלבום The Great Southern Trendkill.