לדלג לתוכן

כתובות כנעניות וארמיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף KAI)

כתובות כנעניות וארמיותגרמנית: Kanaanäische und Aramäische Inschriften, או בראשי תיבות: KAI)[1] הוא ספר קטלוג המהווה את המקור הסטנדרטי לטקסט המקורי של כתובות כנעניות וארמיות שאינן כלולות בתנ"ך. העבודה ניסתה "לשלב פילולוגיה, פלאוגרפיה והיסטוריה תרבותית" בעריכה מחדש של מבחר כתובות כנעניות וארמיות, תוך שימוש ב"חומר המקור הרלוונטי לתרבויות הפיניקית, הפונית, המואבית, העברית הטרום־גלותית והארמית הקדומה".[2]

רליג ודונר זכו לתמיכתם של ויליאם אולברייט בבולטימור, ז'מס ז'רמן פברייר (אנ') בפריז וג'ורג'יו לוי דלה־וידה (אנ') ברומא במהלך חיבור המהדורה הראשונה.[2] הפרסום הראשון, בין השנים 1964–1960, כלל שלושה כרכים שנכתבו על־ידי המזרחנים הגרמנים הרברט דונר (גר') וּווֹלפגנג רליג (גר'), ועודכן במספר רב של מהדורות עוקבות.[2]

הספר מורכב משלושה כרכים: הכרך הראשון הקדמה קצרה מאת דונר ורליג, קונקורדנציה של הטקסטים המובאים בו עם שיטות סימון וקִטלוג אחרות של טקסטים עתיקים, ולאחר מכן מובא מבחר של כ־320 כתובות בשפות שמיות צפון מערביות,[3] שסדר מספורן הוא הבסיס לשיטת הסימון KAI.[4] כרך זה הוא המשמעותי בהיותו הבסיס לשיטת הציטוט הסטנדרטית לכתובות כנעניות וארמיות במחקר. הכרך השני הוא הארוך מבין השלושה, וכולל את תרגומי הכתובות ופרשנות להן.[5] הכרך השלישי כולל קונקורדנציה לכל המילים המופיעות בכתובות בכרך הראשון, אינדקסים ולוחות הכוללים צילומים או פקסימיליות של חלק מהכתובות.[6]

א. כתובות פיניקיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. 1: "מארץ־האם" (KAI 1–22, 280–286)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתובת ארון אחירם – KAI 1
כתובת הסרקופג של תבנת – KAI 13

א. 2: מסוריה ואסיה הקטנה (KAI 23–29, 287)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתובת אזתוד – KAI 26

א. 3: מהאיים (KAI 30–47, 288–292)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתובת הקיפוסים של מלקרת – KAI 47
כתובת נורה – KAI 46

א. 4: ממצרים (KAI 48–52)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. 4: מיוון (KAI 53–60, 293)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. תוספת: מיבשת אירופה (KAI 277, 294)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחות פירגי – KAI 277

ב. כתובות פוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתובת תעריך מקדש בעל־צפון – KAI 69

ב. 1: מהאיים (KAI 61–68, 295–301)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב. 2: מיבשת אירופה (KAI 69–72)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב. 3: מאפריקה (KAI 73–116, 302–305)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תליון פגמלין – KAI 73

ג. כתובות נאו־פוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
KAI 121 – כתובת הקדשה נאו־פונית ולטינית של חנבעל־ANNOBAL

ג. 1: מאפריקה (KAI 117–171)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • KAI 117, 120–121, 124–127, 130, 140, 142, 152, 160, 165: כתובות דו־לשוניות פיניקיות־לטיניות.
  • KAI 118–119, 129, 137–138, 155–156, 159, 162, 164: כתובת נדר, כתובות הקדשה דתיות.
  • KAI 128: כתובת קבורה.
  • KAI 139, 153: כתובות דו־לשוניות פיניקיות־נומידיות.

ג. 2: מסרדיניה (KAI 172–173)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • KAI 172: כתובת דו־לשונית פיניקית־לטינית לחמלכת־HIMILCONI בן אדנבעל־IDNIBALIS.

ד. כתובות מואביות ועמוניות (KAI 181, 306, 307–308)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתובת בקבוק תל סיראן – KAI 308

ה. כתובות בעברית (KAI 182–200)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכתבי לכיש – KAI 192–199

ו. כתובות ארמיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתובת זכור – KAI 202

ו. 1: מסוריה, ארץ־ישראל והמדבר הערבי (KAI 201–230, 309–317)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתובת תל דן – KAI 310

ו. 2: מאשור (KAI 231–257)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ו. 3: מאסיה הקטנה (KAI 258–265, 278, 318–319)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • KAI 258: כתובת ארמית מהטאורוס (אנ').
  • KAI 259: כתובת גבול ארמית (אנ').
  • KAI 260: כתובת דו־לשונית ארמית־לידית מהעיר ספרד (אנ').
  • KAI 262, 265: כתובות דו לשוניות ארמיות־יווניות.

ו. 4: ממצרים (KAI 266–272)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכתב ממלך עקרן לפרעה – KAI 266

ו. 5: מאזורים שונים (KAI 273–276, 279, 320)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • KAI 273: כתובת ארמית מתכסילא (אנ').
  • KAI 274: מצבה מימת סוואן.
  • KAI 276, 279: כתובות דו לשוניות ארמיות־יווניות.
כתובת פיניקית באותיות לטיניות – KAI 178

נספח 1. כתובות פיניקיות ופוניות בכתב יווני (KAI 174–177)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • KAI 175: כתובת מלאה בפיניקית באותיות יווניות.
  • KAI 176: כתובת המזכירה את ΘΕΝΝΕΙΘ ΦΕΝΗ ΒΑΛ (תנית פני־בעל).
  • KAI 177: כתובת המזכירה את המילה ΒΥΝ (בן).

נספח 2. כתובות לטינו־לוביות (KAI 178–180)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • KAI 178: כתובת באותיות לטיניות: FELIOTH IADEM SY ROGATE YAMMANNI (פעולות ידיו של רוגטה האמן).
  • KAI 180: כתובת לטינית המזכירה שמות פיניקיים (בשילוב אותיות יווניות), כגון ABΔVSMYN (עבדאשמן).

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Pardee, Dennis (2006). "Kanaanäische und aramäische Inschriften. 5th ed., rev. by Herbert Donner and Wolfgang Röllig. Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2002". Journal of Near Eastern Studies. jstor.org. 65 (2): 155–156. doi:10.1086/505010. JSTOR 10.1086/505010.
  • "TM Bibliography". trismegistos.org. נבדק ב-2014-03-16.
  • W. Röllig (1995), Phoenician and the Phoenicians in the context of the Ancient Near East, in S. Moscati (ed.), I Fenici ieri oggi domani: ricerche, scoperte, progetti, Roma, p. 203-214

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Donner, Herbert; Rölig, Wolfgang (2002). Kanaanäische und aramäische Inschriften (5 ed.). Wiesbaden: Harrassowitz.
  2. ^ 1 2 3 W. Röllig (1995), Phoenician and the Phoenicians in the context of the Ancient Near East, in S. Moscati (ed.), I Fenici ieri oggi domani: ricerche, scoperte, progetti, Roma, p. 204–205
  3. ^ א. כתובות פיניקיות; ב. כתובות פוניות; ג. כתובות נאו־פוניות; נספח לכתובות הפיניקיות (כתובות פיניקיות בכתב יווני או לטיני); ד. כתובות מואביות; ה. כתובות עבריות; ו. כתובות ארמיות; ז. תוספות (לא מופיע במהדורת 1962);
    פרקי תוספות (לא מופיעים במהדורת 1962): ח. כתובות פיניקיות; ט. כתובות פוניות; י. כתובות מואביות; כ. כתובות עמוניות; ל. כתובות ארמיות.
  4. ^ Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band I: Texte, Otto Harrassowitz, 1962
  5. ^ Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band II: Kommentar, Otto Harrassowitz, 1964
  6. ^ Herbert Donner, Wolfgang Rölig, Kanaanäische und aramäische Inschriften, Band III: Glossare und Indizes, Tafeln, Otto Harrassowitz, 1964
  7. ^ Inscription phénicienne de Byblos d'époque romaine, René Dussaud, Syria. Archéologie, Art et histoire, volume 6, issue 3, pp. 269-273
  8. ^ ראו גם כתובות KAI 214-218 מממלכת שמאל, בארמית.
  9. ^ Honeyman, A. (1939). The Phoenician Inscriptions of the Cyprus Museum. Iraq, 6(2), 104-108. doi:10.2307/4241651
pFad - Phonifier reborn

Pfad - The Proxy pFad of © 2024 Garber Painting. All rights reserved.

Note: This service is not intended for secure transactions such as banking, social media, email, or purchasing. Use at your own risk. We assume no liability whatsoever for broken pages.


Alternative Proxies:

Alternative Proxy

pFad Proxy

pFad v3 Proxy

pFad v4 Proxy