מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אבק
|
| הגייה* |
avak
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־ב־ק ב
|
| דרך תצורה |
משקל קָטָל
|
| נטיות |
ר׳ אֲבָקִים; אֲבַק־, ר׳ אֲבָקֵי־
|
עננת אבק הנוצרת בעת סופת חול.
אבק שהורם באצבע.
- לשון המקרא גרגירים דקים מאוד של חומר מוצק, חלקיקי עפר הנישאים ברוח.
- ”יִתֵּן יהוה אֶת־מְטַר אַרְצְךָ אָבָק וְעָפָר; מִן־הַשָּׁמַיִם יֵרֵד עָלֶיךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ.“ (דברים כח, פסוק כד)
- ”...שָׁרְשָׁם כַּמָּק יִהְיֶה וּפִרְחָם כָּאָבָק יַעֲלֶה...“ (ישעיהו ה, פסוק כד)
- ”...יהוה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ, וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו.“ (נחום א, פסוק ג)
- הרוח המזרחית מביאה אבק ממדבריות אסיה.
- לשון חז"ל בהשאלה מן (1): משהו שהוא כמו עבירה אך פחות חמור; בתחום האפור, האבחנה אינה מוחלטת.
- השוו לאכדית: abāku - להוביל, לקחת, לעקור. משם לערבית: أَبَقَ (אַבַקַ) - לברוח. יתכן שההוראה המקורית של השורש היתה מה שנעקר ממקומו, ובעברית השתרש בעיקר בהוראת "גרגרי עפר דק" שמתרוממים ומתפזרים.
- יש הסוברים כי מכאן המילה היוונית עתיקה ábax) ᾰ̓́βᾰξ) – לוח (שנשאלה ללטינית כ־abacus), אך זהו פירוש דחוק.
 ערך בוויקיפדיה: אבק |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבק |
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
איבק
|
| שורש וגזרה |
א־ב־ק ב, שלמים
|
| בניין |
פִּעֵל
|
- לשון חז"ל פיזר אבק, כיסה באבק, העלה אבק.
- ניקה מאבק, הסיר את האבק.
- איבקתי את השולחן לאחר זמן רב שלא השתמשתי בו.
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
אובק
|
| שורש וגזרה |
א־ב־ק ב
|
| בניין |
פֻּעַל
|
- לשון חז"ל התכסה באבק.
- הוסר ממנו האבק.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אבק
|
| הגייה* |
evek
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
|
- לשון חז"ל חור בבד להשחיל דרכו פתיל; חור בשולי מוצר כלשהו שדרכו מועבר מסמר, בורג, או חוט כדי לקבע אותו.
- "היה יכול להעביר הציצית מן הטלית דרך האבק אחר עשייתן" (תוספות מסכת מנחות,דף מ"ב, עמוד א')
ערך בוויקיפדיה: אבק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבק