מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צמר
|
| הגייה* |
tsemer
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־מ־ר ב
|
| דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
| נטיות |
נ"י: צֶמֶר־, כ': צַמְרוֹ
|
חתול משחק בכדור צמר.
- סיבים המופקים משיער הצאן.
- ”וְהַבֶּגֶד, כִּי-יִהְיֶה בוֹ נֶגַע צָרָעַת: בְּבֶגֶד צֶמֶר, אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים.“ (ויקרא יג, פסוק מז).
- ”הִנֵּה אָנֹכִי, מַצִּיג אֶת-גִּזַּת הַצֶּמֶר-בַּגֹּרֶן: אִם טַל יִהְיֶה עַל-הַגִּזָּה לְבַדָּהּ, וְעַל-כָּל-הָאָרֶץ חֹרֶב-וְיָדַעְתִּי כִּי-תוֹשִׁיעַ בְּיָדִי אֶת-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.“ (שופטים ו, פסוק לז).
- צמר משמש לייצור שטיחים, ריפוד, אוהלים וכו'...
- סיבים רכים, המכסים חלקים שונים בצמחים.
- שם־עצם שאינו ספיר, ולא נהוגה לו צורת רבים.
 ערך בוויקיפדיה: צמר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמר |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צמר
|
| הגייה* |
Tsamar
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־מ־ ר
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
| נטיות |
נ': צַמָּרִית, ר"נ: צַמָּרִיּוֹת, ר"ז: צַמָּרִים, נ׳ ר"נ: צַמָּרִיּוֹת־-, נ׳ ר"ז: צַמָּרֵי־, כ': צַמָּרִי, צַמָּרָהּ, צַמָּרָם, צַמָּרְךָ; צַמָּרֵיהֶם, צַמָּרֵינוּ, צַמָּרֶיהָ
|
- לשון חז"ל מִי שֶׁעוֹסֵק בְּצֶמֶר, סוֹחֵר בּוֹ אוֹ מַכְשִׁירוֹ לְטוֹבַת צָרְכֵי הָאָדָם.
- " רבי יוסי אומר, שוק של צַמָּרִים היה" (משנה, סדר מועד, מסכת עירובין, פרק י', ט')
- "הַצַּמָּרִין וְהַצַּבָּעִין ממלאין לשתות ואין ממלאין לסחורה" (תוספתא, סדר נזיקין, מסכת בבא מציעא, פרק יא, יג)
- "...קליעה שעושין אותה הַצַּמָּרִין לקשור בה הַצֶּמֶר..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות כלים, פרק ה')
- נגזר מן "צֶמֶר" בלשון חז"ל.
ערך בוויקיפדיה: צמר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צמר