אשת הברזל (סרט)

אשת הברזל
The Iron Lady
	כרזת הסרט
מבוסס על	מרגרט תאצ'ר
בימוי	פילידה לויד
הופק בידי	דמיאן ג'ונס
תסריט	אבי מורגן
עריכה	ג'סטין רייט
שחקנים ראשיים	מריל סטריפ ; ג'ים ברודבנט ; ריצ'רד אי. גרנט
מוזיקה	תומאס ניומן
צילום	אליוט דייוויס
מדינה	צרפת, הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	פאתה, UK Film Council, Film4 Productions, Goldcrest Films
חברה מפיצה	Pathé ; The Weinstein Company ; film4 ; פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	6 בינואר 2012 ; 2 בפברואר 2012
משך הקרנה	105 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט ביוגרפי, סרט דרמה
תקציב	10.6 מיליון דולר
הכנסות	114,956,699 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	ironlady
פרסים	פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ; פרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר ; פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה ; פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

אשת הברזל (באנגלית: The Iron Lady) הוא סרט ביוגרפי בריטי המבוסס על דמותה וחייה של מרגרט תאצ'ר. הסרט יצא בסוף שנת 2011 ובתחילת 2012 וזכה בשני פרסי אוסקר - פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר עבור מריל סטריפ ופרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר. כמו כן זכה הסרט בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט דרמה וגם בפרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר.

עלילה

הסרט מתחיל בערך בשנת 2008 כשמרגרט תאצ'ר הקשישה קונה חלב מבלי שהיא מזוהה על ידי לקוחות אחרים וחוזרת לבדה לביתה. לאורך הסרט ניתן לראות ב-3 ימים את תאצ'ר המתמודדת עם דמנציה ועם חוסר כוח בשל גילה המופלג, בזמן שהיא נזכרת בעברה ובאירועים משמעותיים בחייה ומעלה זכרונות יחד עם בעלה המנוח, אותו היא מדמיינת. בסרט היא נראית כבעלת קושי הבחנה בין העבר להווה. נושא הסרט הוא המחיר האישי אותו שילמה תאצ'ר עבור הכוח וההצלחה. בעלה, דניס, מופיע כאדם אמביוולנטי בנוגע לעליית אשתו לשלטון. בנה, מארק, שגר בזמן הווה בדרום אפריקה, נראה כבעל קשר קטן עם אימו בזמן שנטען שתאצ'ר הייתה בעלת יחסים מתוחים עם אמה ועם בתה, קרול.

בפלאשבק אנו עדים למרגרט הצעירה שעובדת במכולת של אביה, מקשיבה לנאומיו הפוליטיים, והכרזתו שמרגרט התקבלה לאוניברסיטת אוקספורד. היא מתוארת כאשת המעמד הבינוני המנסה לפרוץ אל מפלגת הטורי הגברית ולקבל מקום בבית הנבחרים הבריטי. לאחר-מכן היא נראית עם איש העסקים דניס תאצ'ר שמציע לה נישואים. בהמשך נראים מאבקה להפוך לחברת בית הנבחרים וחלק ממשרדו של אדוארד הית', חברותה עם ארי ניב (שנרצח לאחר מכן על ידי צבא החירות האירי), החלטתה להתמודד לראשות המפלגה השמרנית ואימוני הקול והנאום שלה וכמו כן גם שינוי מראה החיצוני.

פלאשבקים נוספים עוסקים באירועים היסטוריים בזמן היותה של מרגרט תאצ'ר ראש ממשלת בריטניה, כמו עליית האבטלה בשל מדיניותה הכלכלית, התפרעות בריקסטון ב-1981, שביתת הכורים בבריטניה (1984–1985), פיגוע מלון ברייטון ב-1984 (בו היא ודניס כמעט נהרגו) בזמן כינוס של המפלגה השמרנית. בנוסף מתוארת החלטתה להתחיל את מלחמת פוקלנד ולהחזיר לבריטניה את האיים. בסרט מתוארים גם הפלישה לפוקלנד ב-1982, הטבעת הצי הארגנטינאי, ניצחון המלחמה, יחסיה עם רונלד רייגן, דמותה בעולם והבעיות הכלכליות של שנות ה-80.

בערך בשנת 1990 נראית תאצ'ר כאישה תקיפה אבל מזדקנת, מתנהגת באגרסיביות במשרדה ומסרבת להצעות שונות של חברי הקבינט. לאחר התפטרות סגנה ג'פרי האו, הכרזת אחד מחברי מפלגתה על התמודדות נגדה בבחירות על ראשות המפלגה, ולחץ מאסיבי של חברי הקבינט עליה, מגישה תאצ'ר את התפטרותה.

בסופו של דבר, נראית תאצ'ר אורזת את רכוש ובגדי בעלה ואומרת לו שזה הזמן שילך. דניס לבסוף עוזב אותה. לאחר שהתמודדה עם צערה כראוי, היא נראית שוטפת כוס תה לבדה במטבח, דבר שהבטיחה לדניס כשנפגשו שלעולם לא תעשה.