הליוס
 | |
| תפקיד | אל השמש |
|---|---|
| תרבות | יוון העתיקה |
| מקום מגורים |
ארמון הליוס  |
| אלים מקבילים |
סול, בעל חמון, רע, אנקסטיומארוס, אלאונוס, וירוטוטיס, סוריה, הווארה-חשאטה, השמש, זאן |
| אב | היפריון |
| אם | תיאה |
| אחים | אאוס, סלנה |
| בן או בת זוג |
רודה, אגלה, קטו, אנטיופה |
| צאצאים |
למפטיה, אגלאיה, אלואוס, אתריה, ביסלטס, אגיאלה, אופרוסינה, תאליה, אלקטריונה, אוגיאס, אגה, קלימנוס, הליה, אמלתיאה, אוגס, דיוסיפה, פאטונטידס, פאסיס, החאריטות, דירקה, טרינקס, לינדוס, אסטריס, אייטס, קירקה, פרסס, פאתון, פאתוזה, מרופה, מקראוס, פסיפאה, קרקפוס, טריופאס, אוצ'ימוס, הליאדי, טנגס, קנדלוס, אקטיס, ללגס |
  | |
במיתולוגיה היוונית המוקדמת השמש הואנשה ותוארה כישות בשם הליוס ("שמש" ביוונית עתיקה), אותה הומרוס משווה לטיטאן היפריון, על אף שבמיתולוגיה יוונית מאוחרת יותר הליוס מתואר כבנם של היפריון ואחותו תיאה. להליוס שתי אחיות, אאוס אלת השחר, וסלנה אלת הלבנה. הליוס רוכב מדי יום לאורך השמיים במרכבה מפוארת רתומה לארבעה סוסים, ואז הוא יכול לראות את כל המתרחש על פני הארץ ולעת לילה הוא שב מן המערב הרחוק, אל שוליו המזרחיים של העולם, בתוך גביע מוזהב. במיתולוגיה הרומית מקבילו של הליוס הוא סול. מוצאו של הליוס, בניגוד לרוב האלים הראשיים במיתולוגיה היוונית, הוא אינדו-אירופאי.
הליוס במיתולוגיה היוונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור המפורסם ביותר בנוגע להליוס הוא זה של בנו פאתון ("זורח/נוצץ" ביוונית), שרכב על מרכבת השמש עד לאובדנו.
הליוס לעיתים מתואר עם שם התואר פנופטס, שפירושו "הרואה הכול".
שמות הסוסים שמסיעים את מרכבתו הם פרואיס, אאוס, אאנטון ופלגון.
רודוס הוא אולי המקום היחידי בו הייתה להליוס כת משמעותית של מאמינים, ובעקבות הסרת מצור עז שהטיל על העיר דמטריוס פוליורקטס בשנת 306 לפנה"ס, הזמינו תושבי רודוס פסל ברונזה ענק ממדים של "הליוס הגואל" לכבוד האל המגן על עירם, הוא הקולוסוס מרודוס. הוא מתואר בדרך כלל כנער צעיר אפוף הילה, כשעל ידו כפפת זהב, והוא מחזיק שוט וגלובוס. לרוב הוא מתואר כשהוא רכוב על קוודריגה אשר צוללת במהירות דרך השמיים אל הים. תרנגולים ונשרים מיוחסים אליו.
אנשיו של אודיסאוס שחטו בני בקר מן העדרים המקודשים לו שרעו באי תרינאקיה, אף על פי שאודיסאוס הזהיר אותם לבל ייגעו בבקר המקודש לשמש, ולכן לא שב איש מהם הביתה מלבד אודיסאוס (אודיסיאה XII 419-261).
כאשר הרקולס הלך לאריתיה להשיב את עדרי גריאון, הוא חצה את המדבר הלובי, וכשמאס באל השמש הקופח עליו, איים עליו עם חציו ודרש להשתמש באותו גביע מוזהב, שבו הליוס משתמש לחזור מהמערב למזרח כל לילה. הליוס נענה בחוסר רצון ובעזרת הגביע הגיע הרקולס לאריתיה.
בסיפור אחד, כשאפרודיטה ניהלה רומן עם ארס, בעוד בעלה היה הפייסטוס, הליוס צפה בהם וסיפר על כך להפייסטוס, אשר כלא את שני האוהבים בתוך רשת מזהב והזמין את כל האלים ללעוג להם.
אפולו והליוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הומרוס מתאר את אפולו כאל עם קשת כסופה, ללא שום מאפיינים סולריים.
האזכור הקדום ביותר של זיהוי אפולו כהליוס מופיע בשרידי מחזהו של אוריפידס, "פאתון", בנאום לקראת סופו בו אמו של פאתון מקוננת על כך שהליוס הרס את ילדה, ועל כך שגברים קוראים לו בצדק אפולו (השם Apollo פירושו Apollon "המשמיד").
עד הזמנים ההלניסטיים אפולו נעשה קשור בצמידות לאל השמש בפולחן.
ההתייחסות אל אפולו כאל השמש הפכה לנפוצה בכתבי פילוסופיים, ומופיעה בכתביהם של פרמנידס, אמפדוקלס, פלוטרכוס ועוד רבים אחרים.
-
במרכז, הליוס אל השמש רוכב במרכבה רתומה לארבעה סוסים. מתוך רצפת פסיפס בבית הכנסת בבית אלפא -
-
-
בתרבות הפופולרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו של החיוב נקראת הבינה המלאכותית הנשגבת המכונה "הליוס" במשחק המחשב העתידני Deus Ex.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרהארד פינק, מי ומי במיתולוגיה היוונית, הוצאת הד ארצי, 1993.
- "המהפכה ההליוצנטרית (השמש במרכז): האחווה", פרק ד', בספר: תרבות חדשה שמשית ואוניברסלית מאת אומרם מיכאל איבנהוב, 1997, עמ' 39–45.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישראל לוין, מדוע מופיע הליוס במרכז רצפות פסיפס של בתי כנסת עתיקים?, האוניברסיטה העברית בירושלים, פברואר 2015 (התחלה 13:51)- הליוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הליוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
