המיעוט הנבחר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | צבי אקשטיין ומריסטלה בוטיצ'יני |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 2012 |
המיעוט הנבחר: כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים 1492-70, הוא ספר שנכתב בידי הכלכלנים פרופ' צבי אקשטיין מהמרכז הבינתחומי הרצליה, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופ' מריסטלה בוטיצ'יני, מנהלת מכון גספריני למחקר כלכלי (IGIER) באוניברסיטת בּוֹקוֹני שבמילאנו. הספר דן בשלושה היבטים כלכליים של היהודים – המעבר מחקלאות לעבודה במסחר וביתר המקצועות העירוניים, יצירת התפוצה היהודית וירידת האוכלוסייה היהודית במיוחד לאחר חורבן בית שני ועד המאה ה-7. הוא ראה אור לראשונה בשפה האנגלית בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון בשנת 2012. תורגם לאיטלקית ולעברית – יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב בשנת 2013. כעת (2014) מתורגם לספרדית, לווייטנאמית ולסינית.
הספר זכה בפרס הלאומי לספרים יהודיים לשנת 2012.
תקציר הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפני חורבן הבית השני התבססה הדת היהודית על שני עיקרים שהיו נחלתן של אליטות מצומצמות: הפולחן שהתבצע בבית המקדש בירושלים, והקריאה בתורה שבכתב. בתקופה של כחמש מאות שנה הכוהנים היו מקריבים את הקורבנות והמלומדים למדו בתורה. חלק הארי של העם היהודי, בדומה לרובם המוחלט של בני האדם בעולם העתיק, עסקו בחקלאות ולא ידעו קרוא וכתוב.
לאחר חורבן הבית השני עמדו בראש היהדות מלומדים ולא כוהנים, שנוהגים לכנותם בשם חז"ל. הם הכניסו ליהדות נורמה חדשה – לימוד תורה והנחלתה לדורות הבאים. בעולם העתיק, שמתי מעט מתושביו ידעו קרוא וכתוב, התבלטו מיד היהודים כעם משכיל במיוחד.
לפי השערת המחברים, בתקופת חז"ל (מ-200 לספירה בערך עד 600), עמד העם היהודי, שרובו התפרנס מחקלאות, בפני בעיה קשה. חז"ל הכתיבו נורמה שהורתה להם לשלוח את בניהם לרכוש השכלה, והטילה סנקציות חברתיות על בורים, אולם רכישת השכלה לא הניבה למשפחתם יתרון כלכלי כלשהו. החקלאים האדוקים בדתם צייתו לנורמה, בעוד שהאדוקים פחות המירו דתם.
עליית האסלאם והאימפריה המוסלמית יצרה תנאים שתיגמלו את היהודים. התפתחו תעשיות חדשות, התרחב המסחר וקמו ערים חדשות. בעולם האורבני המתפתח הייתה דרישה לבעלי מקצוע משכילים ומיומנויות מיוחדות. היהודים, שכבר היו משכילים ויודעי קרוא וכתוב התבלטו והצטיינו בכך.
בין השנים 750–900 עזבו כ-75% מהיהודים במסופוטמיה ובפרס את מקצועות החקלאות, עברו לערים הגדולות, והחלו לעסוק במקצועות ששכר נאה בצידם. באותה עת לא הוטלו על היהודים הגבלות חוקיות כלשהן והם לא נרדפו. נוצרה סיטואציה כלכלית שהיהודים מיקסמו לטובתם.
ידיעת קרוא וכתוב, לצד רשת מוסדות לאכיפת חוזים כמו בתי דין רבניים, העניקו ליהודים יתרון יחסי במשלחי יד כמו הלוואה בריבית, מסחר ומלאכת יד. באותה עת עדיין לא הופעל עליהם הלחץ להמיר את דתם. אחרי מאות שנים של דלדול אוכלוסין חלה עלייה קלה באוכלוסייה היהודית בין המאה השביעית למאה ה-12.
היהודים סיפקו את הביקוש לבעלי מקצועות הקשורים לשוקי האשראי והפיננסים בעולם הנוצרי במערב ובעולם המוסלמי במזרח. אחד מהמקצועות הרווחיים ביותר במציאות שנוצרה היה הלוואה בריבית. במאות ה-13-12 כבר הייתה ההלוואה בריבית מקצוע יהודי מובהק, אולם בניגוד לדעה הרווחת, מוכיח "המיעוט הנבחר" שהיהודים לא השתלטו על התחום כי נאסר על נוצרים להלוות בריבית (הצלחתה של משפחת מדיצ'י האיטלקית בתחום מוכיחה זאת) או מכיוון שנאסר על היהודים להחזיק בקרקעות. הסיבה לכך היא מכיוון שהיהודים היו בעלי הכישורים הדרושים כדי להצטיין בשוקי האשראי. הגברים היהודים ידעו קרוא וכתוב, היו להם כישורים מתמטיים ומוסדות משלהם לאכיפת חוזים. הם גם היו חלק מרשת מידע ותמיכה בינלאומית של קהילות ישראל בגולה.
בשנת 1219 צבאות המונגולים פלשו לפרס ולמסופוטמיה, האימפריה המפותחת של חליפות בית עבאס, שהייתה אורבנית ומסחרית באופייה, קרסה, ובאימפריה שלהם שלטה שוב כלכלה חקלאית כבעבר. בעולם חקלאי שוב לא היו לכישוריהם של היהודים יתרונות כה משמעותיים. הנוהג של לימוד הבנים קרוא וכתוב היה יקר, בלי שהייתה בצידו תמורה כלכלית. כתוצאה התחוללה המרת דת וחל דילדול דמוגרפי של העם היהודי שלא ניתן להסבר בשל רדיפות. בשלהי המאה ה-15 הגיעה האוכלוסייה היהודית ברחבי העולם לשפל עמוק.
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף שקצר שבחים על הארת היבטים מסוימים, הספר ספג ביקורת קשה על כך שלמרות שאיש ממחבריו איננו היסטוריון המומחה לתולדות ישראל, הם הציגו היפותזות מרחיקות-לכת. ג'ושוע הולו, בין היתר, ציין שהתמקדותם בסיבה אחת ויחידה להתדלדלות הדמוגרפית העצומה של היהודים בעת העתיקה המאוחרת איננה מבוססת ומתעלמת מכך שתופעות כאלה הן תמיד תוצאה של נסיבות שונות ומורכבות. במיוחד עמד על כך שההנהגה הרבנית, שהכותבים ייחסו לה חשיבות מכרעת בפליטת האנאלפביתים מתוך היהדות, הייתה רחוקה מעמדה הגמונית במשך רוב התקופה הנדונה.[1]
הספר באנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Chosen Few: How Education Shaped Jewish History, 70–1492. By Maristella Botticini and Zvi Eckstein. Princeton, NJ: Princeton University Press. 2012. Pp. xvii, 323.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעברית
- סימפוזיון מצולם בנושא הספר, עם א.ב. יהושע, אביעד קליינברג, עליזה לביא ותמר אלאור; בערוץ מועדון אוניברסיטת תל אביב, באתר יו טיוב
- דר' אושי שהם קראוס בריאיון רדיו עם צבי אקשטיין, בתוכנית קצה הקרחון – על כלכלה וחברה – רשת א' – קול ישראל, 4 בדצמבר 2013
- ריאיון, בתוכנית לונדון וקירשנבאום, 4 באוגוסט 2013
- הספר באתר הוצאת אוניברסיטת תל אביב
- ההקדמה לספר באתר טקסט
- הספר באתר סימניה
- מבוא ל... כלכלה - פרק 71 המלא, ההיסטוריה הכלכלית של היהודים, בערוץ רשת באתר יו טיוב, דצמבר 2009
- צבי אקשטיין, תקציר הספר(הקישור אינו פעיל), באתר מכון ואן ליר
- "איך הפכו היהודים לבנקאים", בנקאות – מגזין איגוד הבנקים בישראל, גיליון מס' 17, מאי 2013, עמ' 31
- הרב יואל קטן, "הפלא היהודי. ביקורת ספרים", ערוץ 7, 28 ביולי 2013
מנואל טרכטנברג, פרופסור לכלכלה, אוניברסיטת תל אביב,, "כיצד נוצר הגניוס היהודי", באתר הארץ, 24 ביולי 2013- אבי בקר, ד"ר למדע המדינה, "יהודים וכספים", מוסף שבת, מקור ראשון, 29 במרץ 2013
- יורם שורק, "מעם הארץ לעם הספר", באתר נענע10, 19 במרץ 2010
- אביטל להב, ספר חדש: לימודי התורה הביאו להצלחה הכלכלית, באתר ynet, 15 בפברואר 2013
- שחר סמוחה, פרופ' צבי אקשטיין על הזווית הכלכלית של סוד הגניוס היהודי, באתר גלובס, 16 במאי 2013
- דן מרגלית, "כך הפכנו לעם הספר", ישראל היום, 21 בפברואר 2013
- ציפי לוין, "המיעוט הנבחר", חדשות מחלקה ראשונה, 5 במרץ 2013
באנגלית
- סטיבן וייז בריאיון מצולם עם צבי אקשטיין, בערוץ TheJewishChannelTJC באתר יו טיוב, 19 באוקטובר 2012
- הספר באתר הוצאת אוניברסיטת פרינסטון
- הספר בJSTOR
- תקציר הספר, בערוץ Investing Audio Book Reviews, באתר יו טיוב
- פיליפ י. אקרמן-ליברמן, אוניברסיטת ואנדרבילט, ביקורת ספר, The Journal of Economic History, כרך 73, גיליון 1, מרץ 2013, עמ' 311-310
- רוברט חזן, פרופ' ללימודי יהדות באוניברסיטת ניו יורק, סקירת ספר, The American Historical Review, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, כרך 119, גיליון 1, 2014, עמ' 230-229
- כרמל יו צ'יזוויק, פרופ' במחלקה לכלכלה, אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, סקירת ספר, eh.net (יוצא בידי Economic History Association), ינואר 2013
- פיטר טמין, פרופ' במחלקה לכלכלה, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, סקירת ספר, Journal of Economic Literature (יוצא לאור בידי America Economic Association), כרך 51, גיליון 1, עמ' 218-215
- קריסטינה פוקצ'יני, אוניברסיטת בולוניה, סקירת ספר, Quest. Issues in Contemporary Jewish History (Journal of Fondazione CDEC, גיליון 6, דצמבר 2013
- ג'ונתן בי קרייזנר, פרופ' חבר להיסטוריה יהודית, היברו יוניון קולג' ניו יורק, "מה היה הכוח המניע מאחורי ההיסטוריה היהודית – ספר חדש טוען שהייתה זו אוריינות, לא רדיפה", פארווערטס, 31 באוגוסט 2012
- סטיבן וייז, עיתונאי, "המיעוט הנבחר – האם הדגש על החינוך היה רע לאוכלוסייה היהודית?", סלייט, 9 בנובמבר 2012
- מתיו ויליאמס, דוקטורנט להיסטוריה ולחינוך באוניברסיטת סטנפורד, סקירת ספר, Journal of Jewish Education, בהוצאת ראוטלדג', כרך 79, גיליון 2, 14 ביוני 2013, עמ' 164-161
- מייקל לוין, "למה היהודים נהפכו למלווים בריבית? מכיוון שהם יכלו", הפינגטון פוסט, 10 ביולי 2013
- דייוויד וורש, "מי עשה את הבחירה?", economicprincipals.com, 27 בינואר 2013
- אודות הספר, pbs.org, 18 באפריל 2013
- רוברט גליק, "מחברים בוחנים את השפעת החינוך על ההיסטוריה היהודית", Heritage – Florida Jewish News, 8 באוגוסט 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Joshua Holo, The Chosen Few: How Education Shaped Jewish History, 70–1492 by Maristella Botticini and Zvi Eckstein (review. בתוך: Shofar: An Interdisciplinary Journal of Jewish Studies, סתיו 2013. ראו גם: שאול שטמפפר, סקירה ב-Jewish History, דצמבר 2015, עמ' 373-379.