זמר לספינה
"זמר לספינה" (נקרא לעיתים גם "שְׁקִיעָה נוּגָה") הוא שירו של המשורר הישראלי חיים חפר. נכתב בשנת 1947, והולחן על ידי המלחין דוד זהבי.
נושאי השיר הם חוויותיו של איש הפלי"ם באוניית מעפילים במסגרת תנועת ההעפלה לארץ ישראל, והגעגועים אל האישה האהובה שבמרחקים.
השיר ומנגינתו נעשו אהודים ביישוב ובתרבות הישראלית; הוא בוצע בין השאר על ידי טובה פירון ועל ידי הגבעטרון, גידי גוב, עוזי מאירי, אריק סיני, מזי כהן ודודו זכאי. מקובל לנגנו בכלי התקשורת בימי זיכרון, חגים ומועדים, כמו גם בתוכניות שירה ונגינה בימי החול.
תכנים ואמירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבית הראשון מתאר הדובר את תחושותיו באמצעות מצבי הטבע, ובהו עצבות - "שְׁקִיעָה נוּגָה", וחוסר וודאות - "הַיָּם אוֹבֵד בָּעֲרָפֶל", בדידות - "וְדוּמִיָּה גְּדוֹלָה"; ולצדם תקווה - "כּוֹכָב רִאשׁוֹן עָלָה".
בבית השני מספר הדובר על דמותה של אהובתו העומדת כל העת בדמיונו לנגד עיניו, ומתאר את פניה המחייכות: "וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד / בְּחִיּוּךְ בְּעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת..." - מראה שמחזק את ליבו.
הבית השלישי מאזכר את ההקשר ההיסטורי והאקטואלי שבו נמצא הדובר - באוניית מעפילים - "בִּסְפִינָה רְדוּפַת בְּכִי וּשְׁכוֹל", אשר רובם ככולם של נוסעיה הם ניצולי השואה המנסים לעלות לארץ ישראל, למרות הקשיים שמערימה בדרכם ממשלת המנדט. "רב-החובל", בין שזו דרגתו בספינה, ובין שזו דרגתו הנמלצת והמשעשעת כלפי בת זוגו, חותר להגיע באונייה אל חופי הארץ, הן כמופקד על שלומם של נוסעיה והן בשל געגועיו אל בת הזוג, ומילות השיר מתארות יחדיו שני נתיבים אלו, למשל במילים: "הוּא יַגִּיעַ, יַלְדֹּנֶת, אֵלַיִךְ, / וְהַסַּהַר יָאִיר בְּדַרְכּוֹ...".
בבית הרביעי פותח המשורר במעין אתנחתא פואטית העשויה תיאורי טבע המשרים שלווה, אולם בשורה האחרונה, חוזרת תחושת השכול, הכאב והאבלות, על המעפילים והאוניות שניזוקו או שטבעו בלב ים במילים:
"הַלַּיִל רַד, פִּתְאוֹם גָּוְעוּ הַמֶּרְחַקִּים
...
כּוֹכָב בּוֹדֵד נִדְלַק לְפֶתַע בַּשְּׁחָקִים
לְזֵכֶר הַסְּפִינוֹת.
אולם הדובר מוצא נוחם ועידוד רב בדמותה של האהובה, המהווה מעין תריס או לפחות חוויה חיובית מאזנת, למפגש עם ניצולי השואה, עם המידע על השואה, עם מחנות העקורים ועם גורלם, בבית הרביעי:
"אֶשְׁתֶּה, אָחוֹת, לְחַיַּיִךְ –
מִכְּבָלִים, מִגִּדְרוֹת הַבַּרְזֶל,
עוֹד אֶזְכֹּר חִיּוּכַיִךְ
בְּלֵילוֹת עֲטוּפֵי עֲרָפֶל."
בבית החמישי ממשיכה שיחת המונולוג של הדובר עם האהובה שבמרחקים, ומפורטת. הדובר מציין את אפשרות מעצרו עם חבריו בידי שלטונות המנדט, שלאחריה יוגלו למחנה מעצר באי רחוק, ייתכן שהכוונה למחנות המעצר בקפריסין, שאליהם נשלחו המעפילים לארץ בידי כוחות הצבא הבריטי על פי המדיניות הבריטית מיוני 1946. כך במילים "וְעֵת הָאִי הַבּוֹדֵד יִכְלָאֵנִי", - אבל, הדובר יודע שדמותה של האהובה תלווה אותו גם במעצר:
"כִּסּוּפַי עוֹד יַפְלִיגוּ עִם לֵיל,
וְיֹאמְרוּ לָךְ: יַלְדֹּנֶת, הִנֵּנִי,
שׁוּב אֵלַיִךְ חָזַר רַב-חוֹבֵל..."
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "זמר לספינה" באתר בית לזמר העברי
- מילות השיר "זמר לספינה" והאזנה לו באתר זמרשת
- ביצועים והקלטות ל"זמר לספינה", באתר הספרייה הלאומית
- נגה אשד וקהל שרים, "זמר לספינה", באתר youtube
- זמר לספינה באתר מוזיאון הפלמ"ח
