כורזים
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה הרומית בארץ ישראל  |
| אתר ארכאולוגי | |
| ארכאולוגים |
צ'ארלס וילסון, היינריך קוהל, הוריישו קיצ'נר, קרל ואצינגר |
| אתר אינטרנט | אתר גן לאומי כורזים |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 32°54′41″N 35°33′50″E / 32.911388888889°N 35.563888888889°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   כורזים | |
  | |
כורזים הוא יישוב קדום, שעמד על תילו מתחילת המאה הראשונה לספירה ועד המאה השמינית. הוא מוזכר בתלמוד ובברית החדשה. הוא זוהה באתר ארכאולוגי שנקרא ח'רבת כראזה, כ-4 קילומטר צפונית לכפר נחום. תקופת הפריחה של העיר הייתה כנראה בסוף המאה השלישית ובתחילת הרביעית. הרמה הבזלתית שהאתר נמצא בה קרויה על שמו רמת כורזים. כיום האתר הוא גן לאומי.
שמו העברי הקדום של היישוב השתמר בשם הכפר הערבי חירבת כראזה[1].
אזכורים בספרות העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כורזים נזכר בברית החדשה (בבשורות הסינופטיות),[2] משום ששם, כמו בכפר נחום הסמוך, ניסה ישו להעביר את האנשים אל תורתו, אלא שאנשי המקום דחו אותה ודבקו במסורת היהודית, ועל כן קילל אותם ישו.
העתיקות והגן הלאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגן מקיף את היישוב הקדום כורזים. האתר נחפר לראשונה על ידי צ'ארלס וילסון, ולאחריו ו' גרין והוריישו קיצ'נר, היינריך קוהל וקרל וטצינגר ועוד. בשנים 1980–1984 נעשתה פעולת חפירה ושחזור על ידי רשות העתיקות ורשות הגנים הלאומיים במטרה לשמר ולשחזר את המקום ולהופכו לאתר תיירותי.
במקום התגלו מבנים רבים שהחשוב שבהם הוא בית כנסת. מלאכת שחזור נעשתה גם בעיר כולה, רחובותיה ובתיה. כמו כן התגלו מקווה מצפון לבית הכנסת, בורות מים, שלושה בתי בד ובתי מגורים.
בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת זוהה לראשונה על ידי צ'ארלס וילסון בשנת 1869. השריד העיקרי מן העיר הקדומה הן חורבות בית כנסת, שבנוי כולו אבני בזלת. עיטורי האבן המדויקים מעידים על יוצריהם, שהיו אמני סיתות ממדרגה ראשונה, משום שקשיותה של הבזלת מחייבת דיוק מוחלט בעבודה, ושגיאה שנעשתה אין אפשרות לתקנה. בית הכנסת בנוי מאבני המקום הייחודיות, ומתבלט לעומת בית הכנסת של כפר נחום הבנוי אבן לבנה שאינה מצויה באזור.
בית הכנסת הוקם כנראה במאה הראשונה או השנייה לספירה, ועמד על תילו עד המאה השביעית לספירה. בית הכנסת היה במרכזה של העיר והיה בנוי בזלת לרבות הרצפה. בבית הכנסת היה אולם תפילה מרכזי שניצב על 12 עמודים מרכזיים, שנועדו להחזיק את הגג. לאורך שלושת הקירות הוצבו ספסלים מדורגים. אחד הפריטים המעניינים והייחודיים הוא כיסא משה[3] המופיע בברית החדשה[4] וכן בפסיקתא דרב כהנא[5]. על הכיסא נחקקה כתובת ארמית שתרגומה: ”זכור לטוב יודן בן ישמעאל, שעשה את העמודים ואת המדרגות מכספו, יהיה חלקו עם צדיקים”. יודן בן ישמעאל היה אמורא ארץ-ישראלי בדור השלישי לאמוראים[6].
עמוד אבן שמזכיר עמוד שליח ציבור של ימינו, ששימש את החזן או את הרב בדרשותיו, ובו מקום להניח ספר, כאשר משני צדיו טבעות מסותתות, כנראה להניח בהם את הידיים של החזן או הדורש. הארכאולוג מרדכי אביעם סובר שהוא שימש כמקום ישיבה לנכבד הקהילה.
פתח בית הכנסת פונה דרומה לכיוון ירושלים, כמנהג בתי כנסת באותה תקופה. עוד פריט מעניין היא אבן מסותתת עם דמותה של מדוזה מהמיתולוגיה היוונית שנמצאה במקום, דבר המעיד על הפתיחות הרבה של תושבי המקום שהעזו לשלב אלמנטים אליליים בבית הכנסת שלהם. נמצאו עיטורים נוספים כמו דמויות עם אשכולות ענבים.
בבית הכנסת ובסביבותיו נמצאו מטבעות רבות. בקבוצה הראשונה נמצא מטמון מטבעות ובו כ-400 מטבעות רובן קונסטנטיניות, מראשית המאה הרביעית לספירה. בקבוצה השנייה נמצאו כ-1,500 מטבעות, המתוארכים לתקופה שבין המאה הרביעית ועד תחילת המאה השביעית לספירה.
בית הבד הצפוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום היה קיים בית בד לייצור שמן זית, שהיה בנוי ממַפְרֶכֶת עם אבני שכב (אבן ים) ורכב לריסוק הזיתים, ומשני מכבשים לכבישת הזיתים כדי להפיק שמן. בשלב הראשון אבן הרכב היה מסובב בעזרת בהמה או בני אדם ושובר את הזיתים. בשלב השני הזיתים המעוכים היו מועברים למכבש ולאחר הפעלת לחץ, השמן שנוצר היה נוזל לסדק העגול שבבסיס המכבש ומשם נשפך לאגן חצוב בסלע למרגלות המכבש. בניגוד לגתות, שהיו ממוקמות מחוץ לעיר, בתי הבד היו ממוקמים בתוך העיר, מכיוון שהיה אפשר להוביל את הזיתים אל העיר מבלי שיתקלקלו, בניגוד לענבים שהיה צריך לדורכם בסמוך למקום שבו נבצרו. מכיוון שמשטח המכבשים גדול יותר מזה של התקופה הביזנטית, יש בכך ראייה כי הם מהתקופה הרומאית המאוחרת, במאות השנייה והשלישית לספירה.
גת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2019 התגלתה בחפירות בגן הלאומי כורזים, גת בגודל של כ-16 מ"ר, מעוטרת ברצפת פסיפס, אשר מתוארכת לתקופת התלמוד. הגת שימשה לדריכת ענבים ליין, והתגלתה כשצוות שימור שעבד בגן הלאומי חשף במקרה את קצה משטח הפסיפס שלה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חלק מהעתיקות שאבדו צולם 1920 - 1933 -
דמויות עם אשכולות ענבים בבית הכנסת -
בית הבד הצפוני בכורזים -
כורזים
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישעיהו פרס, הערך "כָּרזַיִם", ארץ ישראל - אנציקלופדיה טופוגרפית-היסטורית, (כרך ג, עמ' 505), הוצאת ראובן מס, תשי"ב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כורזים- תמונות של כורזים
- ד"ר רבקה שפק-ליסק, כורזים, יישוב יהודי בעבר, באתר אימגו
משה גלעד, על המקום הזה רובצת קללה עתיקה. זה הזמן לבקר בו, באתר הארץ, 10 במאי 2023- מידע על אתר כורזים, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- משה גלעד, בגן לאומי כורזים יש שילוב בין צל מרובה למבנים עשויי בזלת, באתר הארץ, 10 במאי 2023
בית הכנסת העתיק בכורזים – אתרים היסטורים בישראל, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חנה ודוד עמית (ע), מראי מקום: לטייל עם המקורות בצפון הארץ, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 2004, עמ' 125
- ^ הברית החדשה, הבשורה על־פי מתי, פרק י"א, פסוקים 21–24; הבשורה על־פי לוקאס, פרק י', פסוקים 13–15
- ^ חננאל מאק, קתדרה דמשה וקתדרה דדרושה, קתדרה 72, תמוז תשנ"ד (יוני 1994)
- ^ הברית החדשה, הבשורה על־פי מתי, פרק כ"ג, פסוק 2
- ^ פסיקתא דרב כהנא, ויהי ביום כלות, מהדורת מנדלבוים, א, עמ' 18
- ^ ראו למשל: רבי יודן (יהודה) בן רבי ישמעאל, באתר אגדות התלמוד הירושלמי
| בתי כנסת עתיקים ברמת הגולן | ||
|---|---|---|
|
