נחל אלכסנדר
מידע כללי | |
---|---|
אורך | 32 ק"מ |
אגן ניקוז | 550 קמ"ר |
מוצא | הרי שומרון |
יובלים | נחל אביחיל, נחל אומץ, נחל תאנים, נחל בחן, נחל אברך, נחל שכם |
שפך | הים התיכון |
מדינות באגן הניקוז | ישראל, יהודה ושומרון |
נַחַל אֲלֶכְּסַנְדֶּר (בעבר: נהר אסְכַּנְדֶרוּנה[1]) הוא נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. ברובו הוא זורם בעמק חפר. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. אורך הנחל כ-32 ק"מ[2]. חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז.
תוואי הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנחל מקבל מים מנחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. בחלקו העליון, ההררי, הנחל אכזב, מכיוון שהמבנה הסלעי גורם לחילחול רב. בנחל נמצאת אוכלוסייה חשובה של צבים רכים. על הנחל הוקם גשר הצבים, המושך מטיילים רבים הבאים לצפות באוכלוסיית הצבים.
סמוך לגדה הצפונית של נחל אלכסנדר, בחלקו העליון (המזרחי) מצוי האתר הארכאולוגי "שייח מושארף".
החל ממושב תנובות ועד לשפך בחוף מכמורת, מסומן לצד הנחל שביל לטיול. אורכו של מסלול זה כ-22 קילומטרים, והוא נגיש גם לרוכבי אופניים. ב-2020, הנחל נוסף אל שביל השרון.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות שתי גרסאות למקור שמו של הנחל[3]: אחת היא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי שהיה מלך מבית חשמונאי וכבש את האזור שבו זורם הנחל במאה ה-1 לפנה"ס. לפי ההסבר השני לשם, טרם קום מדינת ישראל, ערביי הארץ קראו לנחל "וואדי איסכנדיר" (או "נהר אסכנדרונה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. הוא היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים התיכון, שם סמוך למושב מכמורת של היום היה "מינת אבו זבורה" (נמל אבו זבורה) שבבעלותו, ומשם הוא היה שולח אותם באוניות למצרים.
שיקום הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנות ה-60 של המאה ה-20, היה נחל אלכסנדר אחד הנחלים היחידים בישראל שצביונו הטבעי נשמר במידה ניכרת, ומימיו לא זוהמו. אך מאז זוהם בשפכים של יישובי הסביבה ומפעילות חקלאית אינטנסיבית, ומרבית המים ממקורות טבעיים שהגיעו אליו נלקחו לשימושים אחרים[4].
הנחל, בדומה לנחלי חוף אחרים בישראל, סבל מבעיות זיהום חריפות שנבעו בעיקר מהזרמת שפכים לא מטוהרים, חומרי הדברה ודשן. גדות הנחל התמוטטו, והצמחייה הטבעית נעלמה במקומות רבים. אוכלוסיית הצבים הרכים הייחודית לנחל בקושי הצליחה לשרוד בגלל הזיהום[5].
החל משנת 1995 החלו ניסיונות לשיקום הנחל. תוכנית האב לשיקום הנחל הוכנה על ידי האדריכל עמוס ברנדייס. מטרת התוכנית הייתה לטפל בבעיות בכל אגן הניקוז של הנחל, שיובליו נמצאים בהרי השומרון ובתחומו יש יישובים גדולים כמו שכם וטול כרם. לפי התוכנית, יש להביא לשיפור משמעותי באיכות מי הנחל ולשמר שטחים נרחבים סביב לגדות שיהיו מיועדים לפעילות נופש וקייט. הוקמה ה"מינהלה לשיקום נחל אלכסנדר", המאגדת כ-20 גופים בעלי עניין בשיקום הנחל. הייחוד של המנהלה לשיקום הנחל הוא שנציגים של גופים רבים שותפים לעבודה. נמצאו בה נציגים של המשרד להגנת הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, נציגי החברה להגנת הטבע, רשות מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים, נציגי יישובי האזור ועוד. בשנת 2000, בוצע פרויקט חירום ראשוני לטיפול בשפכי שכם וטול כרם, שהם אחד ממקורות הזיהום של הנחל[6]. פרויקט זה הושלם בשנת 2002, במסגרתו נלכדים המים המזוהמים לפני כניסתם לקו הירוק, המים נאגמו במספר בריכות שיקוע, מטוהרים, ונאגמו שוב באזור קיבוץ בחן, בסמוך לכביש חוצה ישראל ושימשו להשקיה חקלאית[7].
לאחר השלמת התוכנית, החלו בנחל פעולות השיקום. הזרמת שפכים מכמה יישובים הופסקה, וגם מפעלים ורפתות באזור הפסיקו להזרים אליו שפכים לא מטוהרים. בכמה מקטעי הנחל שוקמה צמחיית הגדות, וליד קיבוץ מעברות הוקם קטע שיקום לדוגמה שהפך לאתר טיולים ופיקניקים. עד היום השקיעו הגורמים השונים כ-50 מיליון שקלים בשיקום הנחל.
ב-2003 במהלך "פסטיבל הנחלים" באוסטרליה, פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "RIVERPRIZE" בנושא איכות הסביבה. אחד הנחלים המזוהמים בארץ הפך למקור דוגמה למנהלות לשיקום נחלים ברחבי העולם.
מטרת התחרות, הייתה לעודד פעילות לניהול נכון של נחלים ונהרות. הפרס הראשון - 100 אלף דולר אוסטרליים (כ-280 אלף שקלים), לא מוענק על פי גודל הנחל או רק אם הושג שיקום מלא, אלא לתוכניות שאיכותן גבוהה ונמצאות בשלבי יישום. הפרס הוענק לנחום איצקוביץ', ראש המועצה האזורית עמק חפר, לעמוס ברנדייס שהכין את תוכנית האב, שהובילו וקידמו בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה והקק"ל את תוכנית שיקום נחל אלכסנדר.[5]
רשות ניקוז השרון, אגודת המים "אפיקי עמק חפר", החברה הממשלתית לתיירות ונציבות המים היו הגופים המתקצבים[8]. בשנת 2005 הושלם מכון הטיהור ביד חנה. המטהר את שפכי נחל שכם, היובל העיקרי של נחל אלכסנדר. פרויקט משותף של עיריית טול כרם והמועצה האזורית עמק חפר. כ-65 מיליון שקלים הושקעו בפרויקט[9]. חלק מעלות הפרויקט נתרמה על ידי ממשלת גרמניה[10].
לאחר השלמת התוכנית, החלו בנחל פעולות השיקום. הזרמת שפכים מכמה יישובים הופסקה, וגם מפעלים ורפתות באזור הפסיקו להזרים אליו שפכים לא מטוהרים. בכמה מקטעי הנחל שוקמה צמחיית הגדות, וליד קיבוץ מעברות הוקם קטע שיקום לדוגמה שהפך לאתר טיולים ופיקניקים. הגורמים השונים השקיעו כ-50 מיליון שקלים בשיקום הנחל.
קיבולת מכון הטיהור ביד חנה, מוצתה תוך שנים ספורות ושוב החל הנחל להיות מזוהם באופן קבוע. בשטחי הרשות אין מכון לטיהור השפכים, שפכים לא מטופלים מבתי בד ומשחטות זורמים לנחל[11][12]. כבר בסוף שנות ה-90 הסכימו גורמי מימון בינלאומיים, לממן מתקני טיהור שפכים שישרתו את הרשות הפלסטינית. אך מדינת ישראל התעקשה שההתנחלויות יתחברו לאותו מתקן טיהור, התורמים התנגדו ומשכו את כספם[13]. ב-2017 שפכים שזרמו לנחל גרמו לזיהום חמור ולתמותה נרחבת של דגים בשפך הנחל[14]. שנה אחר כך, היה אמור המנהל האזרחי לפזר בשטחים פתוחים את הפסולת שנוצרת בהפקת שמן זית באזור נחל שכם ולמנוע את שפיכתם לנחל. אך הפעולות הנדרשות לפינוי הפסולת לא בוצעו[15].
בתחילת 202, דם ממשחטות פלסטיניות זרם לנחל והוביל לזיהום חמור[16].
לצד השיקום, רשות הניקוז סימנה יחד עם הוועדה לשבילי ישראל מסלול טיול לצד הנחל. חלק זה מתחיל במושב תנובות ומסתיים בחוף מכמורת, ונבנו בו שני מצפורים ושני חניוני יום. אורך המסלול הוא כ-22 קילומטרים, והוא פרוץ בצורה המאפשרת גם רכיבה על אופניים.
אתרים לאורך הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פארק צבי הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]פארק צבי הנחל הוא פארק סמוך לגשר הצבים. קק"ל רכשה את אדמות העמק בשלהי שנות ה-20 של המאה ה-20. למרגלות המגדל קיים מזח קטן, הצמוד לנחל.[17]
גשר הצבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגשר המקורי היה גשר עץ מעל הנחל ששימש את החקלאים באזור. ממנו הושלכו פסדים מן המשקים סביב ולכן גם נוצר ריכוז גדול של צבים רכים סביבו. בשנת 1986 הוקם גשר בטון לצד הגשר המקורי[18], שנהרס בשיטפונות כמה שנים לאחר מכן.
הצב הרך הוא בעל חיים נדיר. הוא מגיע עד לאורך של מטר ומשקלו יכול להגיע עד 50 ק"ג. לצבים צוואר ארוך וגמיש המשמש אותם כצינור נשימה בעת היותם מתחת למים. הם ניזונים בעיקר מבעלי חיים קטנים החיים במים. הצבים הרכים נמצאים בסכנת הכחדה, עקב פגיעה באזורי ההטלה שלהם, זיהום וייבוש נחלים, פגיעה מפסולת וקרסים ודריסה. גם חיות הבר, כמו שועלים או נמיות פוגעים בצבים על ידי אכילת ביציהם. בחורף 1992 היו שיטפונות וצבים רבים נסחפו אל הים התיכון ומתו.
פרויקט הצלת הצב הרך בנחל אלכסנדר היה הפרויקט הראשון בשיקום הנחל. במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים ומשטחי התחממות עבור הצבים, אשר מוגדרים כבעלי דם קר. באזורי ההטלה הוצבו שלטים, ופקחי רשות הטבע והגנים, מסיירים במקום כדי למנוע פגיעה בהם. בעונת ההטלה קיני הצבים מועברים לכלובים מוגנים, ויום לאחר בקיעת הצבים, שאורכם כ-5 ס"מ, הם משוחררים לנחל בלילה.
בנוסף לצב הרך ניתן לעיתים לצפות באזור באגמיות, ברכייה, סופיות ולעיתים אף בנוטריות ובנמיות.
פארק איטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקטע נחל לדוגמה, שאורכו כ-750 מטר נבנו שבילי הליכה מאבן. הפארק נקרא על שם ידידי קק"ל באיטליה.[17]
לרוחב הנחל נבנו שלושה סכרוני אבן קטנים. הסכרונים מערבלים את המים ומעשירים אותם בחמצן ובנויים כ"סולמות דגים", שכן הדגים יכולים לטפס דרכם במעלה הנחל. בשל תנאי החמצן המשופרים, מצטופפים ליד הסכרונים מיני הדגים המתקיימים בנחל כגון שפמנון, צלופח וקיפון בורי.
בקטע נחל לדוגמה נמצאים שני גשרים. הראשון שבהם הוא "גשר הפרות" – גשר בטון ששימש בעבר את רועי הבקר של קיבוץ מעברות להעברת העדר לשטחי המרעה שהשתרעו מצפון לנחל אלכסנדר. כיום חסום הגשר למעבר.
תל חפר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תל חפר
כחצי קילומטר מצפון לקטע נחל לדוגמה נמצא תל חפר. בחפירות שהתנהלו במקום התגלו ממצאים המוכיחים כי המקום היה מיושב מהאלף ה-4 לפני סה"נ ועד התקופה הערבית הקדומה (המאה ה-8). כיום שוכנים במורדות התל בתי העלמין של היישובים מעברות ואלישיב[17].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גן לאומי נחל אלכסנדר - חוף בית ינאי, באתר רשות הטבע והגנים
- טיול בנחל אלכסנדר: פארק צבי המים ושביל הנחל, באתר e ירוק קק"ל
- גן לאומי נחל אלכסנדר באתר "טבע ונופים בישראל"
- נחל אלכסנדר והצבים הרכים, באתר למטייל
- תמונות מנחל אלכסנדר, פליקר
- צפריר רינת, נחל אלכסנדר נצבע בירוק עז בעקבות זיהום חמור, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2017
- צפריר רינת, נחל אלכסנדר, תצלומי זיהום מתקופות שונות של השנה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2020
- משה גלעד, מים ירוקים, עצים גדולים וגם צבים. זה הזמן לטייל בנחל אלכסנדר שעבר בשנים האחרונות שיקום מרשים, באתר הארץ, 23 ביוני 2021
- איתן לשם, הנחל מהיפים ביותר בארץ ומהמזוהמים ביותר בעולם, באתר הארץ, 23 בנטובמבר 2022
- נחל אלכסנדר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- אגן היקוות נחל אלכסנדר, באתר רשות ניקוז ונחלים שרון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ זאב וילנאי, שמות ישובינו, תל אביב: מסדה, 1955, עמ' 88
- ^ פארק איטליה - נחל אלכסנדר -> מים, נוף ואיכות הסביבה, באתר קק"ל
- ^ סיפורי מקום בעמק חפר
- ^ צפריר רינת, "מימיו של נחל אלכסנדר עודם מתוקים", באתר הארץ, 15 בדצמבר 2007
- ^ 1 2 צפריר רינת, הזוכה בתחרות בינלאומית לשיקום נחלים: נחל אלכסנדר, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003
- ^ דליה טל, פרוייקט חרום לטיפול בשפכי שכם וטול כרם, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2000
- ^ דליה טל, אין תשתיות לשיקום נחל אלכסנדר, באתר גלובס, 22 בספטמבר 2002
- ^ דליה טל, שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות בינל', באתר גלובס, 7 בספטמבר 2003
צפריר רינת, הזוכה בתחרות בינלאומית לשיקום נחלים: נחל אלכסנדר, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003 - ^ דליה טל, מכון הטיהור ביד חנה. מטהר את שפכי נחל שכם, היובל העיקרי של נחל אלכסנדר, באתר גלובס, 6 בפברואר 2005
- ^ יותם אשל, אמצע נתניה, מזרח תיכון חדש בעמק חפר, באתר ynet, 13 בפברואר 2005
- ^ צפריר רינת, שפכים מבתי בד ברשות הפלסטינית זיהמו את נחל אלכסנדר, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2012
- ^ צפריר רינת, הרשות הפלסטינית לא מטפלת בשפכים והנחלים משלמים את המחיר, באתר הארץ, 4 במרץ 2015
- ^ אבנר הופשטיין ואליאור מגרם , הסיפור המסריח של זיהום נחל אלכסנדר, באתר זמן ישראל, 18 ביולי 2020
- ^ צפריר רינת, שפכים מהגדה גרמו לזיהום ולתמותת דגים נרחבת בנחל אלכסנדר, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2017
- ^ צפריר רינת, הממשלה לא יישמה תוכנית לסילוק פסולת זיתים, ונחל אלכסנדר צפוי לספוג את הזיהום, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2018
- ^ שני אשכנזי, תיעוד קשה בערב הפסח: מכת דם בנחל אלכסנדר, באתר גלובס, 15 באפריל 2020
- ^ 1 2 3 נחל אלכסנדר: מפארק איטליה לפארק צבי הנחל, באתר קרן קימת לישראל
- ^ לפי שילוט באתר